בעל שם טוב

Ba'al Shem Tov · נפטר ה'תק״"כ (1760) · ז'ובקבה

רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בר"ת: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, ומייסד תנועת החסידות. החל משנת ה'ת"ק (1740) התגורר במז'יבוז', שהייתה אז עיר ראשית במחוז פודוליה (כיום באוקראינה), ובה חי עד פטירתו. שם הצטרפו תלמידים רבים לתנועתו החדשה. הוא הדגיש בתורתו מאפיינים של דבקות בה' וחסידות.מתוך המכלול (CC BY-SA) ↗

חסידות2
מקורותיו ובני דורו שהוא עוסק בהם

יוסף קארורמב"םתוספותרש״ייעקב בן אשררבי יהודה בן שמואל החסידיום-טוב ליפמן הלר

עוסקים בו אחריו

משה חיים אפרים מסדילקובישעיה מיאנוביעקב יוסף מפולנאהנחמן מברסלב‎יהודה אריה ליב אלתר