חיי מוהר"ן, ק״ו

(ג) וְסִפֵּר לִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הַנַּ"ל שֶׁתֵּכֶף אַחַר שֶׁכִּסָּה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פְּנֵי הַכַּלָּה בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ הָלַךְ מִיָּד וְקָרָא כַּמָּה בְּנֵי הַנְּעוּרִים, וְדִבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּיחִידוּת, וְנִסָּה אוֹתָם בְּחָכְמָתוֹ הֵיכָן הֵם עוֹמְדִים. וְאַחַר־כָּךְ קָרָא אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ גַּם־כֵּן בְּחָכְמָה כְּאִלּוּ הוּא רוֹצֶה חַס וְשָׁלוֹם הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן עָמַד מִשְׁתּוֹמֵם וְלֹא הֵשִׁיב לוֹ כִּי הוּא לֹא חָפֵץ בְּאֵלֶּה. עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר אֵלָיו וְכִי אֵין אַתָּה בֶּן אָדָם מַדּוּעַ אֵינְךָ חָפֵץ בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה. הֵשִׁיב לוֹ אֲנִי אִישׁ תָּם וְחָפֵץ בִּתְמִימוּת. עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר לוֹ כְּפִי הַנִּרְאֶה שֶׁיִּהְיֶה הֶכֵּרוּת גָּדוֹל בֵּינֵינוּ וְאָמַר לוֹ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "סֶע הָאט אַפָּנִים אָז מִיר וֶועלְן זִיךְ קֶענֶען". אַחַר־כָּךְ סִפֵּר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁדִּבֵּר עִם אֵלּוּ בְּנֵי הַנְּעוּרִים וְנִסָּה וּבָחַן אוֹתָם וְהִנֵּה הֵם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד, אַף גַּם הֵם פְּגוּמִים וּבַעֲלֵי עֲבֵרָה רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְתֵכֶף הָלַךְ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִם רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל הַשָּׂדֶה וְדִבְּרוּ יַחַד הַרְבֵּה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת גָּדוֹל, וְדִבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דִּבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת הַרְבֵּה שֶׁאֵין שׁוּם תַּכְלִית בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּי־אִם לִפְרֹשׁ מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וְלַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט אָנֹכִי שֶׁהַיּוֹם יוֹם חֻפָּתִי וּמוֹחֲלִין לִי כָּל הָעֲווֹנוֹת, בְּוַדַּאי אֲנִי צָרִיךְ לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשַׂי הַרְבֵּה וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים דִּבֵּר עִמּוֹ הַרְבֵּה. וְהָלְכוּ יַחַד וְדִבְּרוּ מִזֶּה עַד הַחֻפָּה. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה בְּיוֹם חֻפָּתוֹ לַחֲשֹׁב עַל הַתַּכְלִית בֶּאֱמֶת. וּמֵאָז וָהָלְאָה נִתְקַשֵּׁר רַבִּי שִׁמְעוֹן עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דִּבֵּר עִמּוֹ הַרְבֵּה בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל, וְהָיָה מְדַבֵּר עַל לִבּוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה כְּמוֹתוֹ לִפְרֹשׁ עַצְמוֹ מִן הָעוֹלָם לְגַמְרֵי וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ וְלַעֲסֹק רַק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר לוֹ אַתֶּם בְּוַדַּאי תִּזְכּוּ לִהְיוֹת צַדִּיק מְפֻרְסָם וַאֲנִי חָפֵץ לִהְיוֹת מְשַׁמֵּשׁ אֶצְלְכֶם תָּמִיד וְכֵן הֲוָה. אֲבָל גַּם רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה אִישׁ כָּשֵׁר מֻפְלָג בְּמַעֲלָה, כִּי שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים, שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן כְּבָר שָׁבַר כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת לְגַמְרֵי: