חיי מוהר"ן, קמ״ב
(יד) כְּשֶׁבָּא מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אָמַר בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה קִיַּמְתִּי כָּל הַתּוֹרָה בְּכָל הָאֳפָנִים כִּי הִשַּׂגְתִּי קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָיוּ מוֹכְרִים אוֹתִי לְיִשְׁמָעֵאל בִּמְדִינוֹת רְחוֹקוֹת שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם יְהוּדִי, וְהוּא יִשְׁלַח אוֹתִי לִרְעוֹת בְּהֵמוֹת, וַאֲפִלּוּ אִם לֹא אֵדַע מָתַי שַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב, וְלֹא יִהְיוּ לִי טַלִּית וּתְפִלִּין וְלֹא סֻכָּה וְלֹא שׁוּם מִצְוָה וְכוּ' וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיִיתִי יָכוֹל לְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וּכְבָר מְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (שִׁבְחֵי הָרַ"ן כב):
חיי מוהר"ן, קמ״ב
מקורות שנשען עליהם
לא נרשמו קישורי מקורות לפסקאות האלה.
מקורות קרובים לעיון
הצעות חיפוש אוטומטיות מתוך כתבי ברסלב בלבד. הקשר והמשמעות — עליך; המערכת אינה מציעה פרשנות ואינה קובעת שיש כאן קשר.
וְהִתְחִיל לַחֲשֹׁב בְּדַעְתּוֹ בְּעִנְיָן זֶה, עַד שֶׁזָּכָה שֶׁבָּא עַל הַשָּׂגָה: שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ כְּשֶׁלֹּא יוּכַל ח"ו לְקַיֵּם הַמִּצְווֹת. כִּי הִשִּׂיג אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁל אֲבוֹת הָע
וְאָמַר: שֶׁהִתְחִיל לַחֲשֹׁב בְּעַצְמוֹ; מַה יַּעֲשֶׂה אִם יוֹלִיכוּ אוֹתוֹ לְאֵיזֶה מָקוֹם עַל הַיָּם שֶׁאֵין שָׁם יְהוּדִי וְיִמְכְּרוּ אוֹתוֹ שָׁם?, וּמִי יֵדַע מִזֶּה? וְהָיָה לוֹ צַעַר גָּדוֹל, אֵיךְ יוּכַל לְקַיֵּ
חיי מוהר"ן, קל״גחיי מוהר"ן
(ה) וְנִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ קֹדֶם נְסִיעָתוֹ מִמֶּעדְוֶועדִיוְוקֶע לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּימֵי חַג הַפֶּסַח שֶׁאָמַר שֶׁהוּא רוֹצֶה לִסַּע לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְקַיֵּם שָׁם כָּל הַתַּרְיָ"ג מִצְווֹת לִכְלֹל יַ