חיי מוהר"ן, ק״ע
(ד) כְּשֶׁכָּתַבְתִּי לְפָנָיו זֶה הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּשְׂרַף עַל־פִּי פְּקֻדָּתוֹ כַּנַּ"ל עָנָה וְאָמַר בָּעֵת שֶׁכָּתַבְתִּי לְפָנָיו אִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאַתָּה כּוֹתֵב וְכוּ' הֵשַׁבְתִּי לוֹ בְּהַכְנָעַת הַלֵּב בְּוַדַּאי אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל הֵשִׁיב אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ "דִּיא וֵוייסְט גָּאהר נִיט וָואס דִּיא וֵוייסְט נִיט":
חיי מוהר"ן, ק״ע
מקורות שנשען עליהם
לא נרשמו קישורי מקורות לפסקאות האלה.
מקורות קרובים לעיון
הצעות חיפוש אוטומטיות מתוך כתבי ברסלב בלבד. הקשר והמשמעות — עליך; המערכת אינה מציעה פרשנות ואינה קובעת שיש כאן קשר.
חיי מוהר"ן, ס״זחיי מוהר"ן
(ח) שַׁיָּךְ לְהַשִּׂיחָה הַנִּדְפֶּסֶת בְּסוֹף סִפּוּרֵי־מַעֲשִׂיּוֹת (שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן ג') הַמַּתְחִיל הִפְלִיג מְאֹד בִּגְדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְשָׁם חָסֵר קְצָת וְלֹא נִכְתַּב כָּרָאוּי וְכֵן צָרִיךְ לִה
ליקוטי תפילות, חלק א 144ליקוטי תפילות
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ בַּדּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה. אוֹי, אוֹי, מַה נַּעֲשֶׂה, לְהֵיכָן נִבְרַח, [גִּיוַואלְד רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וָואס טוּהט מֶען, גִּיוַואלְד גִּיוַואלְד, אוֹי אוֹי בִּיטֶער, זֵיעֶר בִּיטֶער, מֶען וֵוייסְט
חיי מוהר"ן, שכ״החיי מוהר"ן
(לה) אָמַר לִי כְּשֶׁשְּׁאַלְתִּיו אִם אֲדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם, הֵשִׁיב לִי "שְׁמוּס יָא. שְׁאִלְתִּיו, אִיךְ וֵוייס אָבֶּער נִיט וָואס יֶענֶעם גֵייט אָפּ. הֵשִׁיב לִי, דוּא דַארְפְסְט נִיט וִויסְן. שְׁאִלְתִּיו, וָואס