חיי מוהר"ן, ר״ו

(כב) בְּעִנְיַן הַמְּלִיצָה [הַיְנוּ בַּעֲלֵי לָשׁוֹן וּמְלִיצָה] אָמַר שֶׁהָאָדָם כְּשֶׁנִּפְטַר נַעֲשֶׂה תֵּכֶף מֵלִיץ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב ל"ג): "אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד". כִּי בֶּאֱמֶת מֵלִיץ הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת לָשׁוֹן וּמְלִיצָה מַמָּשׁ. כִּי גַּם הַמֵּלִיץ שֶׁרוֹצֶה לְהַמְלִיץ וּלְלַמֵּד זְכוּת עַל אֶחָד, הוּא צָרִיךְ לוֹמַר מְלִיצָתוֹ בְּדֶרֶךְ מְלִיצָה. כִּי זֶה הָרוֹצֶה לְלַמֵּד זְכוּת אִם יֹאמַר אֵלּוּ הַדְּבָרִים מַמָּשׁ בְּלָשׁוֹן אַחֵר אוֹ בְּסִגְנוֹן אַחֵר לֹא יִפְעַל בִּדְבָרָיו לִמְצֹא זְכוּת, רַק כְּשֶׁאוֹמְרָם בְּדֶרֶךְ מְלִיצָה בְּאֹפֶן שֶׁיְּקֻבְּלוּ דְּבָרָיו. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא מְלַמֵּד זְכוּת מֵלִיץ, כִּי צָרִיךְ לוֹמַר בְּדֶרֶךְ מְלִיצָה. וַאֲפִלּוּ תתקצ"ט בְּאוֹתוֹ מַלְאָךְ וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת לב.) כִּי בֶּאֱמֶת הַדִּבּוּר וְהַמְּלִיצָה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לִפְעֹל וּלְעוֹרֵר, כִּי אִם יֹאמְרוּ לְאָדָם סְתָם שֶׁאֶחָד נִפְטַר לֹא יִבְכֶּה כָּל כָּךְ, אֲבָל אִם יֹאמְרוּ לוֹ בְּדִבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת וּבְדַרְכֵי הַמְּלִיצָה יֵשׁ בָּזֶה כֹּחַ לְעוֹרְרוֹ לִבְכּוֹת כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל. אַךְ יֵשׁ מְלִיצִים פוֹשְׁעִים בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה מ"ג): "וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי". [כַּנָּהוּג עַכְשָׁו עַל־פִּי רֹב שֶׁרֹב הַמְּלִיצִים הֵם אֶפִּיקוֹרְסִים גְּדוֹלִים]: