חיי מוהר"ן, רפ״ו

(ט) פַּעַם אַחַת דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כִּי־אִם כְּשֶׁמִּתְקָרְבִין לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר. עָנָה וְאָמַר קֹדֶם שֶׁנִּמְצָא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בָּעוֹלָם יְכוֹל

(לב) אָמַר לְאֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁסִּפֵּר עִמּוֹ מֵעִנְיַן עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אָמַר, הֲלֹא כְּבָר עֵינַי כָּלוֹת כָּל הַיּוֹם, וַאֲנִי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה וּמְקַוֶּה וּמְיַחֵל וּמְחַכֶּה בְּכָל עֵת שֶׁיְּזַכֵּנִי הַשֵּׁם יִ

וְזֶה בְּחִינַת סְפִירָה וְשָׁבוּעוֹת זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ. כִּי כְּבָר כָּתַבְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר בָּזֶה מְאֹד לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשֹ אַחֲרֵי צַדִּיק אֲמִתִּי כָּזֶה. וְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם מִקָּטָן וְעַד גּ