חיי מוהר"ן, תס״ג

(כ) בְּעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת הַיָּדוּעַ שֶׁהָיָה בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ עַל הָרַב הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ הָרַב יוֹנָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהָיָה לִפְנֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַסֵּפֶר שֶׁהָיָה כָּתוּב בּוֹ הַקְּמֵיעוֹת שֶׁנָּתַן הָרַב הַנַּ"ל. וְהָיָה כָּתוּב בָּהֶם עַבְדּוֹ מביח"ו. וְהֵם הַחוֹלְקִים עָלָיו הָיוּ מְפָרְשִׁים שֶׁכַּוָּנָתוֹ עַבְדּוֹ מְשִׁיחוֹ עַיֵּן שָׁם. וְסִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִמָּנוּ בָּזֶה וְאָמַר שֶׁמִּזֶּה אֵין רְאָיָה וְאָמַר שֶׁאִלּוּ הָיָה הוּא כּוֹתֵב קְמֵיעוֹת וְהָיוּ מוֹצְאִים הָיוּ אוֹמְרִים בְּוַדַּאי וְכוּ' בִּפְרָט עַבְדּוֹ (הַיְנוּ כִּי הָיוּ מְפָרְשִׁים בְּוַדַּאי שֶׁכַּוָּנָתוֹ לֹא טוֹבָה בִּפְרָט עַבְדּוֹ כִּי אֵיךְ שַׁיָּךְ לִכְתֹּב בְּשֵׁמוֹת עַבְדּוֹ, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי הָיוּ מְפָרְשִׁים כַּוָּנָתוֹ לְמַה שֶּׁהָיוּ מְפָרְשִׁים) כִּי הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הִיא שֵׁמוֹת. וְעִנְיַן הַשֵּׁמוֹת שֶׁבָּהֶם מַשְׁבִּיעִים, אוֹ שֶׁמְּבַקְשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים יְהִי רָצוֹן עִם זֶה הַשֵּׁם הוּא שֶׁעַל־יְדֵי שֵׁמוֹת אֵלּוּ מְעוֹרְרִין הַמַּלְאָךְ הָרָאוּי לְאוֹתוֹ הַדָּבָר, וַאֲזַי נוֹתְנִים לְהַמַּלְאָךְ אוֹתוֹ הַשֵּׁם. כִּי הַמַּלְאָךְ אֵין לוֹ שֵׁם, רַק שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ שֵׁם לְפִי הַשְּׁלִיחוּת כַּמּוּבָא. נִמְצָא שֶׁשַׁפִּיר שַׁיָּךְ לִכְתֹּב בְּהַשְׁבָּעוֹת הַשֵּׁמוֹת עַבְדּוֹ מביח"ו כִּי הוּא רָאשֵׁי תֵבוֹת שֶׁל פָּסוּק וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה':