חיי מוהר"ן, תס״ח

(כה) עָנָה וְאָמַר זֹאת הוּא קִנְאָה גְּדוֹלָה בְּוַדַּאי, שֶׁיֵּשׁ צַדִּיק גָּדוֹל שֶׁעוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּיגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת כַּמָּה שָׁנִים בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, וְלֹא יָנוּחַ כְּלָל מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְסוֹבֵל כַּמָּה צָרוֹת וְיִסּוּרִין, וְאַחַר־כָּךְ בָּא רַךְ בְּשָׁנִים וְהִשִּׂיג בִּמְעַט זְמַן כָּל הַהַשָּׂגָה וְהַמַּדְרֵגָה שֶׁזָּכָה הַצַּדִּיק הַנַּ"ל שֶׁעָבַד כַּמָּה שָׁנִים. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (קֹהֶלֶת רַבָּה פָּרָשָׁה ה) שֶׁרַבִּי בּוּן עָבָד לִשְׁלֹשִׁים [עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה] שָׁנָה מַה שֶּׁעָבַד תַּנָּא אַחֵר בְּכַמָּה שָׁנִים. (וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ כַּוָּנַת הַדְּבָרִים. כִּי מִקֹּדֶם אָמַר שֶׁבְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה פִּתְאוֹם נַּעֲשֶׂה צַדִּיק גָּדוֹל בְּלִי יְגִיעוֹת וּטְרָחוֹת וַעֲבוֹדוֹת, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא בֶּן צַדִּיק וּבֶן גְּדוֹלִים. וְסִפֵּר מָשָׁל נָאֶה עַל מְפֻרְסָם אֶחָד רַךְ בְּשָׁנִים שֶׁנִּתְפַּרְסֵם פִּתְאוֹם, וּבְוַדַּאי לֹא כָּל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם יִטֹּל. הַמָּשָׁל הָיָה מֵעִנְיַן הָאִישׁ שֶׁנִּתְגַּדֵּל בְּוָואלִיחַאי אֵצֶל הַיֶּעדְנִירַאל שֶׁגִּדְּלוֹ פִּתְאוֹם, וְכַוָּנָתוֹ הָיָה לְהַכְעִיס לְהָאֲחֵרִים שֶׁהָיָה לָהֶם גְּדֻלָּה יְתֵרָה וְכוּ'):