חיי מוהר"ן, תפ״ה

וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל, כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, כַּמּוּבָא (בִּגְמָרָא פְּסָחֵים קיז וּבַזֹּהַר), שֶׁהֵם אַשְׁר

כִּי עִקַּר הַדְּבֵקוּת וְהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל-יְדֵי קוֹלוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁעַל יָדָם עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת יִשְׂרָ

כִּי כָּל הַסִּפְרֵי מוּסָר הָאֲמִתִּיִּים מַזְכִּירִין אֶת תַּכְלִית עוֹלָם הַבָּא, וְכֵן צְרִיכִין לְהִתְבּוֹדֵד בְּכָל יוֹם וּלְדַבֵּר בְּפֶה מָלֵא מִתַּכְלִית עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ"ל. כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גּ