חיי מוהר"ן, תקל״ח

הַיְנוּ לְאַחַר שֶׁנִּצְחָם בְּכָל הַטְּעָנוֹת, הֵבִיא אוֹתָם לְתוֹךְ סְפִינָתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ"ל, וְהֵבִיא לְכָל אֶחָד לְבַיִת מְיֻחָד מֵהַשִּׁתִּין בָּתֵּי שֶׁבַּסְּפִינָה, שֶׁמָּסַר לְ

(יז) שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר יֵשׁ לִי הַשָּׂגָה כָּזוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל לְהָבִיא עַל יָדָהּ אֶת מָשִׁיחַ, אֲבָל סִלַּקְתִּי הַכֹּל וְלָקַחְתִּי עַצְמִי אֶצְלְכֶם לְהַחֲזִיר אֶתְכֶם לְמוּטָב, כִּי זֶה

וַאֲפִלּוּ הָרַב הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ לְחַפֵּשֹ וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה עַד שֶׁיּוּכַל לִמְצֹא וּלְהַשִּיג קְדֻשַּׁת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל רַבּוֹ הָאֲמִתִּי שֶׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיִּמְצָא אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁיֵּ