חיי מוהר"ן, נ״ו
(נו) רְאֵה זֶה מָצָאתִי מִכְּתַב יַד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ מֵעִנְיַן הַתּוֹרָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת בְּסִימָן רס"ו דַּע כְּשֶׁהָעוֹלָם פּוֹגְמִין בְּמִצְוַת סֻכָּה כְּשֶׁאֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ כָּרָאוּי גּוֹרְמִין מִיתָה אוֹ חוֹלַאֲת לַבְּהֵמוֹת וְלִשְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים הַכֹּל לְפִי הַפְּגָם. כִּי זֶה הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין בְּנֵי הָאָדָם וּבֵין בַּעֲלֵי חַיִּים כִּי שִׁפְעָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם יוֹנְקִים מִמְּקוֹם בִּינָה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת י): שֶׁעָשָׂה לָהּ דַּדִּים בִּמְקוֹם בִּינָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּעֲלֵי־חַיִּים, שֶׁשִּׁפְעָם יוֹנְקִים מִמְּקוֹם הָעֶרְוָה. וּבְחִינַת סֻכָּה הִיא בְּחִינַת אִמָּא בִּינָה דִּמְסָכְכָא עַל בְּנָהָא וְאָנוּ יוֹנְקִים מִמֶּנָּה, וּבְזֹאת הַמִּצְוָה אָנוּ מֻבְדָּלִים מִשֶּׁפַע שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים. וּכְשֶׁפּוֹגְמִין בְּמִצְוַת סֻכָּה אֲזַי יוֹרְדִין עַל־יְדֵי־זֶה מִמַּדְרֵגַת בְּנֵי אָדָם, וְאֵין לָהֶם שֶׁפַע מִמְּקוֹם בִּינָה, וְיוֹרְדִין לְמַדְרֵגוֹת שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים. וְנִדָּחִין שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים מֵהַשֶּׁפַע שֶׁלָּהֶם, כֵּיוָן שֶׁבְּנֵי אָדָם לוֹקְחִין הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהֶם, וַאֲזַי הַבַּעֲלֵי הַחַיִּים מֵתִים אוֹ נוֹפְלִים בָּחֳלָאִים הַכֹּל לְפִי לְקִיחַת הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהֶם אִם רַב אִם מְעָט, וְזֶהוּ (בְּרֵאשִׁית ל"ג) וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת. הַיְנוּ כִּי סֻכּוֹת הוּא חַיִּים וְקִיּוּם לְבַעֲלֵי חַיִּים שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ עַל מַדְרֵגָתָם כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁבְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם בְּמַדְרֵגָתָן, וּבִבְחִינַת תּוֹרָה. כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת (מִשְׁלֵי א): "אַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ", "אִם לַבִּינָה תִּקְרָא". (שָׁם ב) בִּשְׁבִיל זֶה סָמוּךְ לְסֻכּוֹת אָנוּ עוֹשִׂים שִׂמְחַת תּוֹרָה. וְזֶה סִוָון רָאשֵׁי־תֵבוֹת וְ'יַעֲקֹב נָ'סַע סֻ'כּוֹתָה וַ'יִּבֶן כִּי בְּסִיוָן נִתְּנָה תּוֹרָה וְאָנוּ בְּמַדְרֵגַת הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל:
חיי מוהר"ן, נ״ו
מקורות שנשען עליהם
וְיַעֲקֹב֙ נָסַ֣ע סֻכֹּ֔תָה וַיִּ֥בֶן ל֖וֹ בָּ֑יִת וּלְמִקְנֵ֙הוּ֙ עָשָׂ֣ה סֻכֹּ֔ת עַל־כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם־הַמָּק֖וֹם סֻכּֽוֹת׃ {ס}
כִּ֤י אִ֣ם לַבִּינָ֣ה תִקְרָ֑א לַ֝תְּבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קוֹלֶֽךָ׃
מַאי ״כָּל גְּמוּלָיו״. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: שֶׁעָשָׂה לָהּ דַּדִּים בִּמְקוֹם בִּינָה.
הד בבית ברסלב
דַּע, שֶׁמִּיתוֹת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלֹא זְמַנָּן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁאֵינָן נִזְהָרִין בְּמִצְוַת סֻכָּה כָּרָאוּי, כִּי סֻכָּה בְּחִינו
מקורות קרובים לעיון
הצעות חיפוש אוטומטיות מתוך כתבי ברסלב בלבד. הקשר והמשמעות — עליך; המערכת אינה מציעה פרשנות ואינה קובעת שיש כאן קשר.
ליקוטי מוהר"ן רס״ו, א׳ליקוטי מוהר"ן
וְעַל כֵּן כְּשֶׁפּוֹגֵם בְּמִצְוַת סֻכָּה, אֲזַי נוֹפֵל מִבְּחִינוֹת דַּדֵּי אָדָם, שֶׁהֵם בִּמְקוֹם בִּינָה, בְּחִינוֹת סֻכָּה, וַאֲזַי נוֹפֵל לִבְחִינַת דַּדֵּי בְּהֵמָה, וְיוֹנֵק מִשָּׁם, נִמְצָא שֶׁיּוֹנֵק מִשֶּׁפַע
ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות מקח וממכר 4ליקוטי הלכות
וְהַכְּלָל שֶׁעַל יְדֵי שֶׁפּוֹגְמִין בְּמִצְוַת סֻכָּה נוֹפֵל מִשֶּׁפַע שֶׁל אָדָם שֶׁהוּא מִמְּקוֹם בִּינָה, בְּחִינַת סֻכָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת אִמָּא דִּמְסַכְּכָא עַל בְּנִין, בְּחִינַת אִם לַבִּינָה תִּקְרָא, וַאֲזַ
ליקוטי מוהר"ן רס״ו, א׳ליקוטי מוהר"ן
דַּע, שֶׁמִּיתוֹת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלֹא זְמַנָּן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁאֵינָן נִזְהָרִין בְּמִצְוַת סֻכָּה כָּרָאוּי, כִּי סֻכָּה בְּחִינוֹת אִמָּא דִּמְסַכְּכָא עַל בְּנִין (תיקונים דף ג), בְּחִינוֹת: אִם לַבִּינָה תִ