חיי מוהר"ן, תקס״ז

כִּי בֶּאֱמֶת הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ וְכוּ'. אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן צְרִיכִין עַל כָּל פָּנִים אֵי

וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת בְּשֵׁם מִנְחָה בְּחִינַת צְדָקָה בְּחִינַת וְהָיָה לַה' מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁתִּהְיֶה הַצְּדָקָה בִּבְחִינַת קָרְבַּן מִנְחָה שֶׁהוּא קָרְבַּן

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַשִּׁנּוּיִים הַנִּמְשָׁכִין מֵהַזְּמַן שֶׁמִּשָּׁם כָּל אֲחִיזַת הַיֵּצֶר הָרָע נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר בְּהַמָּמוֹן כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן זֶה הַבַּעַל צְדָקָה שֶׁלּוֹקֵחַ מָמוֹנוֹ וְנוֹתְנוֹ לַחֲבֵרוֹ הֶעָ