חיי מוהר"ן, תקע״ה
(קלב) רָאִיתִי מַאֲמָר אֶחָד בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִלְּשׁוֹן הַחֲבֵרִים וְהַמַּאֲמָר הַזֶּה נֶאֱמַר פָּרָשַׁת עֵקֶב תקס"ו, וִיסוֹד הָעִנְיָן כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם צָרִיךְ לְעֵצָה אֲזַי יִשְׁאַל עֵצָה מֵהַצַּדִּיקִים אוֹ מִתַּלְמִידֵיהֶם אוֹ עַל־כָּל־פָּנִים מִבְּנֵי הַצַּדִּיקִים וְכוּ' עַיֵּן שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים וְזוֹכֶה לְהִנָּצֵל מִיִּסּוּרִים שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עָלָיו כְּלָל. וַאֲפִלּוּ אִם חַס וְשָׁלוֹם יָבוֹאוּ עָלָיו הַיִּסּוּרִים זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְקַבֵּל אוֹתָם בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה וְזוֹכֶה לִרְאוֹת הַהִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת אֵיךְ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, וּמִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בָּהֶם וְעַל־יְדֵי־זֶה מַגִּיעַ עַל־יְדֵי הַיִּסּוּרִים לְרֹב טוּב וּלְחֶסֶד גָּדוֹל. גַּם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה הַנַּ"ל זוֹכֶה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל יִשְׁמֹר אֶת בְּרִיתוֹ וְכוּ':
חיי מוהר"ן, תקע״ה
מקורות שנשען עליהם
לא נרשמו קישורי מקורות לפסקאות האלה.
מקורות קרובים לעיון
הצעות חיפוש אוטומטיות מתוך כתבי ברסלב בלבד. הקשר והמשמעות — עליך; המערכת אינה מציעה פרשנות ואינה קובעת שיש כאן קשר.
ליקוטי מוהר"ן, כתבי יד 2ליקוטי מוהר"ן
כי איש הישראלי אם צריך לעצה אזי ישאל עצה מבנים קטנים או מבני הצדיקים וכו' הן בגשמי והן ברוחני כי שם גמר העצה ועל פיהם יהי' כל דבר שבעולם ועל ידם נמתקו הדינים דהנה ידוע כי מקור העצה הוא בהחכמה המתפשט ומתהווה ע"י הדעת ונגמ
ליקוטי עצות, עצהליקוטי עצות
ד. עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל עֵצָה מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת נַעֲשָׂה הַמְתָּקַת הַדִּינִים, גַּם עַל־יְדֵי זֶה יָבוֹא לוֹ יְשׁוּעָה. גַּם אִם אֵינוֹ מְקַבֵּל עֵצָה מִצַּדִּיקִים, אֲזַי אֶפְשָׁר שֶׁתָּבוֹא לוֹ רָעָה חַ"ו עַל־יְדֵי
וְעַל זֶה צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְעֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת כָּאֵלּוּ, וְזֶהוּ, וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה. הֵם בְּחִינַת כְּלַל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָאִים יְהוּדִים עַל שֵׁם יְהוּד