חיי מוהר"ן, ע״ז

(יח) שַׁיָּךְ לָאָלֶף־בֵּית הֶחָדָשׁ שֶׁחִבֵּר בִּימֵי יַלְדוּתוֹ, עַל־יְדֵי זְרִיזוּת בְּנָקֵל לִהְיוֹת פַּרְנַס הַדּוֹר בְּגַשְׁמִיּוּת אוֹ בְּרוּחָנִיּוּת וְסִימָן לַדָּבָר (מִשְׁלֵי ו) לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל, עַל־זֶה כְּתִיב (בְּרֵאשִׁית מט) מִשָּׁ'ם רוֹעֶ'ה אֶבֶ'ן יִשְׂרָאֵ'ל דְּהַיְנוּ פַּרְנָס, הַיְנוּ לִזְכּוֹת לְהִתְמַנּוֹת לִהְיוֹת פַּרְנָס זֶה עוֹמֵד עַל זְרִיזוּת הַנִּלְמָד מֵהַנְּמָלָה כִּי מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל. וְעִנְיָן זֶה כְּבָר נִדְפָּס בָּאָלֶף־בֵּית הֶחָדָשׁ בְּלָשׁוֹן אַחֵר אַךְ בְּסִגְנוֹן זֶה שָׁמַעְתִּי זֶה הָעִנְיָן מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ: שַׁיָּךְ לְהַשִּׂיחוֹת שֶׁהָיָה אֵצֶל כָּל תּוֹרָה