ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות שבועות 2

מַה שֶּׁנֵּעוֹרִין כָּל הַלַּיְלָה בְּשָׁבוּעוֹת וְאוֹכְלִין אַחַר כָּךְ מַאַכְלֵי חָלָב:

כִּי שָׁבוּעוֹת הוּא מַתַּן תּוֹרָה, וְהַתּוֹרָה הוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מַכְנִיעִין לְהָרַע שֶׁל הַשִּׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת, דְּהַיְנוּ תַּאֲוַת נִאוּף וְזוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית. כִּי עִקַּר מַתַּן תּוֹרָה תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:

וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ בָּזֶה , וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב וְעַתָּה וְכוּ' וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וְכוּ'. כִּי עַל-יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה. וְעַל-כֵּן נֵעוֹרִים כָּל הַלַּיְלָה כְּדֵי לְהַכְנִיעַ אֶת הַשֵּׁנָה, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת תַּרְדֵּמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עַל-יְדֵי זֶה שֶׁמְּשַׁבְּרִין וּמַכְנִיעִין הָרַע שֶׁבַּתַּרְגּוּם וּמַעֲלִין הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר כָּל זֶה בַּמַּאֲמָר תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק סִימָן יט):

וְעַל-כֵּן קוֹרִין אַקְדָּמוּת שֶׁנִּתַּקֵּן בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם קֹדֶם שֶׁמַּתְחִילִין לִקְרוֹת מַתַּן תּוֹרָה כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם לְהַשְׁלִים אֶת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, כִּי אַקְדָּמוּת הִיא שִׁיר וְשֶׁבַח נַעֲלֶה וְנִפְלָא מְאֹד, וְנִתַּקֵּן בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם כְּדֵי לְהַעֲלוֹת לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עַל-יְדֵי זֶה כַּנַּ"ל. וְכֵן בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁתִּקְּנוּ הַפְטָרָה מֵעֵין מַתַּן תּוֹרָה, דְּהַיְנוּ תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם:

אֱלֹוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן וְכוּ', וְכֵן תְּחִלַּת הַהַפְטָרָה תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיוֹנוֹת וְכוּ', שֶׁמְּדַבֵּר גַּם כֵּן מִשְּׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עַל-יְדֵי תַּרְגּוּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם רַבֵּנוּ שֶׁזֶּה בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים גַּם כֵּן מִקֹּדֶם שֶׁבַח לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, דְּהַיְנוּ יַצִּיב פִּתְגָּם וְכוּ', כְּדֵי לְהַשְׁלִים לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אוֹכְלִים אַחַר כָּךְ מַאַכְלֵי חָלָב, בִּבְחִינַת דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב, כַּמּוּבָא, כִּי זֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ שֶׁעַל-יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית נִמְשָׁךְ לַבְנוּנִית לְכָל הַשְּׁסָ"ה גִּידִין לְהַלְבִּין הָאַדְמִימִיּוּת, בְּחִינַת דַּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב, עַיֵּן שָׁם: