ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות תשעה באב ותעניות 2

מַה שֶּׁמִּתְעַנִּין עַל עֲצִירַת גְּשָׁמִים:

כִּי כָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ס) שֶׁעֲצִירַת גְּשָׁמִים נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי מִלְחָמוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, עַיֵּן שָׁם. וּמִלְחָמוֹת הַיְנוּ מַחֲלֹקֶת. וְתִקּוּן הַמַּחֲלֹקֶת הוּא תַּעֲנִית, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בְּסִימָן נז):

וְעַל-כֵּן מִתְעַנִּין עַל עֲצִירַת גְּשָׁמִים לְתַקֵּן הַמַּחֲלֹקֶת, הַיְנוּ מִלְחָמוֹת שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה עֲצִירַת גְּשָׁמִים כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת הַד' תַּעֲנִיּוֹת שֶׁמִּתְעַנִּין עַל הַחֻרְבָּן. שֶׁהוּא גַּם כֵּן לְתַקֵּן הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם אֵין צוֹם. שֶׁעִקַּר הַתַּעֲנִית כְּשֶׁאֵין שָׁלוֹם (וְכַמְבֹאָר שָׁם בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עַיֵּן שָׁם). כִּי לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שִׂנְאַת חִנָּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְעַל-כֵּן מִתְעַנִּין לְתַקֵּן זֹאת, כִּי עַל-יְדֵי הַתַּעֲנִית נִתְתַּקֵּן הַמַּחֲלֹקֶת וְנַעֲשֶׂה שָׁלוֹם כַּנַּ"ל. וְכֵן עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא מִתְעַנִּין, כִּי כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין חַס וְשָׁלוֹם, הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא נֶגֶד רְצוֹן הָאָדָם הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַנַּ"ל). כִּי הַצָּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, הֵם עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַדִּינִים חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין נִכְלָל שְׂמֹאל בְּיָמִין חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, בְּחִינַת דִּינִים. כִּי אֵין יִסּוּרִין בְּלָא עָוֹן וְהֶעָוֹן הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי עִקַּר יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַיֵּצֶר הָרָע הוּא מִמַּחֲלוֹקוֹת, (כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה). נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי הָעֲווֹנוֹת שֶׁפָּגַם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁנָּתַן כֹּחַ חַס וְשָׁלוֹם, לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא הַחוֹלֶקֶת עַל הַקְּדֻשָּׁה, עַל-כֵּן נִתְעוֹרְרוּ עָלָיו דִּינִים חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת וּמִשָּׁם בָּאִים הַצָּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד רְצוֹנוֹ, בְּחִינַת מַחֲלוֹקוֹת, וּלְתַקֵּן זֹאת גּוֹזְרִין תַּעֲנִית שֶׁהִיא תִּקּוּן הַמַּחֲלֹקֶת כַּנַּ"ל, כִּי הַכְּלָל שֶׁכְּנֶגֶד כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת הַתִּקּוּן הוּא תַּעֲנִית בִּבְחִינַת מַרְבֶּה צְדָקָה מרבה שָׁלוֹם. וְעִקַּר הַתַּעֲנִית הוּא הַצְּדָקָה, כִּי אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא צִדְקְתָא, עַיֵּן שָׁם: