ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות סימני עוף טהור 1

סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר לֹא נֶאֶמְרוּ בַּתּוֹרָה:

כִּי הָעוֹפוֹת הֵם בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, בְּחִינַת מִשְׁנָה, בְּחִינַת מט"ט (מְטַטְרוֹן), כַּנִּזְכָּר לְעֵיל (בְּהִלְכוֹת בָּשָֹר שֶׁנִּתְעַלֵּם מִן הָעַיִן, הֲלָכָה א). וְעַל-כֵּן לֹא נִכְתְּבוּ סִימָנֵיהֶם בַּתּוֹרָה וְנִמְסְרוּ לַחֲכָמִים בְּעַל פֶּה, אֲבָל בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת שֶׁהֵם לְמַטָּה מִן הָעוֹפוֹת כַּנַּ"ל, שֶׁשָּׁם הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמְדַמֶּה וְכֹחַ הַבְּהֵמִיּוּת בְּיוֹתֵר. וְעַל-כֵּן אֲחִיזָתָם בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, כִּי הַזִּכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ שָׁם (בְּסִימָן יט), עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן נִכְתְּבוּ סִימָנֵיהֶם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי שָׁם אֲחִיזָתָם כַּנַּ"ל. וְכֵן אִיתָא בַּכְּתָבִים, שֶׁבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹרֶדֶת לְהִתְלַבֵּשׁ יוֹתֵר לְמַטָּה בִּבְחִינַת עֲשִֹיָּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, כֹּחַ הַבְּהֵמִיּוּת, שֶׁשָּׁם בְּחִינַת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת שֶׁמִּתְגַּבֵּר בָּהֶם כֹּחַ הַבְּהֵמִיּוּת יוֹתֵר מִן הָעוֹפוֹת, כִּי הֵם הוֹלְכִים עַל אַרְבַּע, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר כָּל זֶה בַּבֵּאוּר לְעֵיל (בְּהִלְכוֹת סִימָנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה טְהוֹרָה, הֲלָכָה א), אֲבָל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הִיא בְּחִינַת יְצִירָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מט"ט כַַּנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם הָעוֹפוֹת. וְעַל-כֵּן לֹא נִכְתְּבוּ סִימָנֵיהֶם בַּתּוֹרָה:

וְעַל-כֵּן עוֹפוֹת טְהוֹרִים הֵם יוֹתֵר מִן הַטְּמֵאִים וּבַבְּהֵמוֹת לְהִפּוּךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי לְמַטָּה בַּעֲשִֹיָּה אֲחִיזָתָם בְּיוֹתֵר. וְעַל-כֵּן הַבְּהֵמוֹת שֶׁהֵם מֵעֲשִֹיָּה כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן הַטְּמֵאִים יוֹתֵר מֵהַטְּהוֹרִים, אֲבָל הָעוֹפוֹת שֶׁהֵם מִבְּחִינַת יְצִירָה שֶׁשָּׁם אֵין אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא כָּל כָּךְ, עַל-כֵּן הַטְּהוֹרִים בְּיוֹתֵר מִן הַטְּמֵאִים:

וְזֶהוּ גַּם כֵּן מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עוֹף טָהוֹר נֶאֱכָל בְּמָסֹרֶת; שֶׁנִּמְסָר מִפֶּה אֶל פֶּה שֶׁהוּא עוֹף טָהוֹר, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ, נֶאֱמָן הַצַּיָּד לוֹמַר עוֹף פְּלוֹנִי הִתִּיר לִי רַבִּי הַצַּיָּד, כִּי עִקַּר סִימָנֵי הָעוֹפוֹת וְהֶתֵּרָם הוּא רַק בְּמָסֹרֶת, מִפֶּה אֶל פֶּה, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כַּנַּ"ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עַל הַסִּימָנִים הַכְּתוּבִים בְּעוֹפוֹת, כִּי הֵם בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁצְּרִיכָה מְסִירָה מִפֶּה אֶל פֶּה דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (אָבוֹת פֶּרֶק א), "מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וְכוּ'", כִּי דְּבָרִים שֶׁבְּעַל פֶּה אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאָמְרָם בִּכְתָב: