ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות מזוזה 1

קְבִיעוּת מְזוּזָה בְּבַיִת:

עַל-פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ (בְּסִימָן רסו) שֶׁצָּרִיךְ לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּחָכְמָה בִּבְחִינַת בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת, אֲבָל כְּשֶׁבּוֹנֶה בְּלֹא חָכְמָה מִתְמַסְכֵּן בְּחִינַת פְּגַם הַחָכְמָה, בְּחִינַת חָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה יְכוֹלִין לִבְנוֹת וְלֹא יִזֹּק, כִּי סֻכָּה הִוא בְּחִינַת בִּינָה שֶׁעַל יָדָהּ יְכוֹלִין לִבְנוֹת, עַיֵּן שָׁם:

וְזֶה בְּחִינַת מְזוּזָה, כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ (בְּסִימָן כג) שֶׁהַמְזוּזָה הִוא בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְהָיָה שַׁדַּ"י בְּצָרֶיךָ וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ, עַיֵּן שָׁם:

וְעַל-כֵּן קוֹבְעִין הַמְּזוּזָה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עֲשִׁירוּת אֶל הַבַּיִת כְּדֵי לְתַקֵּן פְּגַם הַחָכְמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה. וְעַל-יְדֵי הַמְּזוּזָה, שֶׁהִוא בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, נִתְתַּקֵּן, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקֵּן הַבַּיִת שֶׁקִּיּוּמוֹ תָּלוּי בְּתִקּוּן הַחָכְמָה כַּנַּ"ל. וְכֵן אִיתָא בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ שֶׁהַחָכְמָה תְּלוּיָה בַּעֲשִׁירוּת בְּחִינַת הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ (בְּסִימָן ס), עַיֵּן שָׁם. וְכֵן בְּמָקוֹם אַחֵר וְעַל-יְדֵי הָעֲשִׁירוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַמְּזוּזָה נִשְׁמָר הַבַּיִת. כִּי עֲשִׁירוּת הִוא שְׁלֵמוּת הַנֶּפֶשׁ וּשְׁמִירָתָהּ כִּדְאִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ (בְּסִימָן סט) וְזֶה בְּחִינַת יְבָרֶכְךָ ה' בְּמָמוֹן. וְיִשְׁמְרֶךָ מִן הַמַּזִּיקִין, הַיְנוּ שֶׁעַל-יְדֵי הַמָּמוֹן נִשְׁמָר מִן הַמַּזִּיקִין, כִּי הַמָּמוֹן הוּא שְׁמִירַת הַנֶּפֶשׁ:

וְעַל-כֵּן סֻכַּת הֶחָג פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה, כִּי כָּל כֹּחַ הַמְּזוּזָה, שֶׁהִוא בְּחִינַת תִּקּוּן הַחָכְמָה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת סֻכָּה, שֶׁהִוא בְּחִינַת הַשֵּכֶל כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הַסֻּכָּה בְּעַצְמָהּ בְּוַדַּאי פְּטוּרָה מִן הַמְּזוּזָה, כִּי מִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל תִּקּוּן הַבַּיִת, דְּהַיְנוּ הַשֵּכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ בְּחִינַת וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת, עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן כָּל דִּינֵי מְזוּזָה כְּדִין הַסֵּפֶר תּוֹרָה בְּכָל דִּינֶיהָ וְגַם הִוא כְּלוּלָה מִכָּל הַתּוֹרָה, כִּי שְׁמַע וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ הוּא כְּלָלִיּוּת כָּל הַתּוֹרָה, כִּי בְּחִינַת מְזוּזָה הוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁיּוֹצֵאת מִבְּחִינַת סֻכָּה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְתַקְּנִין הַבַּיִת בְּחִינַת בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת סֻכָּה כַּנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ. בְּחִינַת אֵם לַבִּינָה, עַיֵּן כָּל זֶה בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ עַל פָּסוּק וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה, עַיֵּן שָׁם: