ליקוטי מוהר"ן, קט״ז

וְאָמַר רַב אַמֵּי: גְּדוֹלָה דֵּעָה, שֶׁנִּתְּנָה בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי אֵל דֵּעוֹת ה׳״. וְכׇל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָ

אֲמַר לַהּ רַבִּי חִיָּיא לִדְבֵיתְהוּ: כִּי אָתֵי עַנְיָא — אַקְדִּימִי לֵיהּ רִיפְתָּא, כִּי הֵיכִי דְּלַקְדְּמוּ לִבְנַיִךְ. אֲמַרָה לֵיה

רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵירָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּו

וּבֶאֱמֶת, מֵהֵיכָן בָּאִים לַעֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא רַק עַל־יְדֵי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת, כִּי אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא־אִם־כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת (סוטה ג), וְזֶהוּ הָרַחֲמָנוּת הַגָּדוֹל מִן הַכֹּל

וְהָעִקָּר לְעִנְיָנֵנוּ בְּאוֹת ג, ד, ה, ו. וְהַכְּלָל לְעִנְיָנֵנוּ, שֶׁלְּהַכְנִיעַ כְּסִילוּת הַשֵּכֶל, הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת מִזְבֵּחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, כִּי שֻׁלְחָן מְכַפֵּר כְּמִזְבֵּחַ

וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי רַחֲמִים, שֶׁאֶזְכֶּה לְרַחֵם עַל הַבְּרִיוֹת תָּמִיד כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְאַתָּה תְּרַחֵם עָלַי מִן הַשָּׁמַיִם, וְתִשְׁמֹר אֶת דַּעְתִי וּמֹחִי וְשִׂכְלִי בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, וְתַצִּילֵנִי מִ