ליקוטי מוהר"ן, קכ״ה
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַייָ וְכוּ' (שמות ט״ז:כ״ה):
ליקוטי מוהר"ן קכ״ה, א׳
וְלָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיז:) מִכָּאן, שֶׁחַיָּב לֶאֱכֹל שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת בְּשַׁבָּת, כִּי תְּלָתָא "הַיּוֹם" כְּתִיבִי.
ליקוטי מוהר"ן קכ״ה, א׳
נִמְצָא שֶׁעַל כָּל סְעֻדָּה מִשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת כְּתִיב "הַיּוֹם", לְרַמֵּז שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בַּסְּעֻדָּה שֶׁל שַׁבָּת, רַק בִּשְׁבִיל הַיּוֹם. כִּי לִפְעָמִים אוֹכְלִים בִּשְׁבִיל שֶׁרָעֵב מֵאֶתְמוֹל, וְלִפְעָמִים בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יְהֵא רָעֵב לְמָחָר, אַךְ בְּכָל סְעֻדָּה מִשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת שֶׁל שַׁבָּת, לֹא יֹאכַל כִּי־אִם בִּשְׁבִיל הַיּוֹם, הַיְנוּ סְעֻדָּה זוֹ לֹא בִּשְׁבִיל קֹדֶם וְלֹא בִּשְׁבִיל אַחַר־כָּךְ:
ליקוטי מוהר"ן קכ״ה, א׳
[זֶה הָעִנְיָן לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ, רַק מִפִּי אַחֵר שֶׁאָמַר מִשְּׁמוֹ, וּכְתַבְתִּיו כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי. אַחַר־כָּךְ נִזְדַּמֵּן שֶׁדִּבַּרְתִּי עִמּוֹ זַ"ל מֵעִנְיָן זֶה, וּפִקְפֵּקּ בְּעַצְמוֹ עַל־זֶה וְאָמַר: הֲלֹא אֲכִילַת שַׁבָּת יְקָרָה מְאֹד מְאֹד, וְכַמְבֹאָר בְּכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁבְּשַׁבָּת צְרִיכִין דַּוְקָא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהַרְבּוֹת בְּמַעֲדַנִּים.
ליקוטי מוהר"ן קכ״ה, א׳
וְהֵבַנְתִּי שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ בְּמַאֲמָר זֶה הַנַּ"ל, לְמַעֵט בַּאֲכִילַת שַׁבָּת, חַס וְשָׁלוֹם. וְתֹכֶן כַּוָּנָתוֹ בְּמַאֲמָר זֶה לֹא בֵּאֵר לִי כְּלָל, כִּי לֹא זָכִיתִי לְדַבֵּר עִמּוֹ עוֹד מִמַּאֲמָר זֶה. רַק אַחַר־כָּךְ שָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ זַ"ל כַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת עַל עִנְיַן מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֲכִילַת שַׁבָּת שֶׁיְּקָרָה מְאֹד, וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁצְּרִיכִין בְּשַׁבָּת לְהַרְבּוֹת בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה כִּפְשׁוּטוֹ, כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת הִיא כֻּלָּהּ אֱלֹקוּת כֻּלָּהּ קֹדֶשׁ וְכוּ'.
ליקוטי מוהר"ן קכ״ה, א׳
עַיֵּן בְּהַתּוֹרָה "שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא" בְּסִימָן נ"ז, וּלְקַמָּן בְּסִימָן רע"ז, מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם שֶׁעִקַּר כְּבוֹד שַׁבָּת הוּא הָאֲכִילָה, עַיֵּן שָׁם וְעוֹד בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת]:
ליקוטי מוהר"ן קכ״ה, א׳
מקורות שנשען עליהם
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אִכְלֻ֣הוּ הַיּ֔וֹם כִּֽי־שַׁבָּ֥ת הַיּ֖וֹם לַיהֹוָ֑ה הַיּ֕וֹם לֹ֥א תִמְצָאֻ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה׃
כֵּיצַד? נָפְלָה דְּלֵיקָה כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: כַּמָּה סְעוּדוֹת חַיָּיב אָדָם לֶאֱכוֹל בַּשַּׁבָּת — שָׁלֹשׁ. רַבִּי חִידְקָא אוֹמֵר: א
מקורות קרובים לעיון
הצעות חיפוש אוטומטיות מתוך כתבי ברסלב בלבד. הקשר והמשמעות — עליך; המערכת אינה מציעה פרשנות ואינה קובעת שיש כאן קשר.
ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות פורים 5ליקוטי הלכות
וְזֶה בְּחִינַת הַסְּעֻדָּה שֶׁל פּוּרִים, כִּי עַכְשָׁיו כְּשֶׁהִכְנִיעוּ אֶת הָרַע עַיִן וְזָכוּ לְטוֹב עַיִן, עַל-כֵּן עַכְשָׁיו הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ וְכוּ' כַּנַּ
ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות שבת 2ליקוטי הלכות
וְהִנֵּה עַל-פִּי הַנֶּאֱמַר שָׁם מוּבָן הֵיטֵב. טַעַם אִסּוּר ל"ט מְלָאכוֹת בְּשַׁבָּת כִּי בְּשַׁבָּת הוּא הִתְגַּלּוּת שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן מֵצַח הָרָצוֹן שֶׁנִּתְגַּלֶּה בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה שֶׁאָז הָיְתָה הִסְתַּלְּקוּ
וְעַל-כֵּן מִצְוָה גְּדוֹלָה לֶאֱכֹל בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה'. כִּי בְּשַׁבָּת מְאִירִין בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר כַּנַּ"ל, וְאָז דַּיְקָא הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"