ליקוטי מוהר"ן, ר״ח

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ וְכוּ' (תהילים ל״ז:ל״ב):

פֵּרוּשׁ: מַה שֶּׁרְשָׁעִים עוֹשִׂים יִסּוּרִים לְצַדִּיקִים וְרוֹדְפִים אֶת הַצַּדִּיקִים, זֶה סִבָּה מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְבוֹנֵן הַצַּדִּיק וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. נִמְצָא שֶׁהָרָשָׁע הוּא כְּמוֹ צוֹפֶה, כְּשׁוֹמֵר הָעִיר שֶׁנִּקְרָא צוֹפֶה, כֵּן הָרָשָׁע הוּא שׁוֹמֵר אֶת הַצַּדִּיק מִלִּפֹּל בְּגַשְׁמִיּוּת:

פֵּרוּשׁ אַחֵר: מְעַט הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עַל צַדִּיקִים הִיא טוֹבָה לָהֶם, כִּי הַמַּחֲלֹקֶת הִיא כְּמוֹ מִכְסֶה לָהֶם, שֶׁלֹּא יִתְגַּלּוּ וְיִתְפַּרְסְמוּ בְּיוֹתֵר מִכְּדֵי הַצֹּרֶךְ, וְזֶה פֵּרוּשׁ:

צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק – צוֹפֶה לְשׁוֹן מִכְסֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ״ה:י״א): וְצִפִּיתָ אוֹתוֹ זָהָב, אֲבָל אֵלּוּ הָרְשָׁעִים מַרְבִּים בְּמַחֲלֹקֶת, מַרְבִּים בְּמִכְסֶה, עַד שֶׁאֵין כֹּחַ בַּצַּדִּיקִים לִסְבֹּל מַחֲלָקְתָּם וְשִׂנְאָתָם שֶׁל הָרְשָׁעִים, וְזֶהוּ:

וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ – כְּמוֹ שֶׁמְּכַסִּין אֶת אָדָם מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַנְשִׁים, כֵּן אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הֵן מְכַסִּין וּמַרְבִּים בְּצִפּוּיִים בְּמַחֲלֹקֶת וּמְבַקְשִׁין לַהֲמִיתוֹ, אֲבָל: וַה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ: