ליקוטי מוהר"ן, ר״כ

דַּע כִּי יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים יְקָרִים בָּעוֹלָם: הֶחָכָם הוּא יָקָר מְאֹד, וְכֵן גִּבּוֹר, וְכֵן עָשִׁיר וּמוֹשֵׁל, דְּהַיְנוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה הִתְנַשְּׂאוּת.

וְדַע, שֶׁאֵצֶל כָּל אֶחָד מֵהֶם, יְכוֹלִים לִפְעֹל וּלְהִוָּשַׁע מִצַּעֲרוֹ, שֶׁאִם יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה צַעַר, חַס וְשָׁלוֹם, וְיֵלֵךְ אֵצֶל אֶחָד מֵהֶם וִיסַפְּרוֹ לְפָנָיו עַד שֶׁיְּעוֹרֵר רַחֲמִים אֶצְלוֹ עָלָיו, מִזֶּה יוּכַל לְהִוָּשַׁע: