ליקוטי מוהר"ן, רל״ז

עִקַּר הַנִּגּוּן וְהַכְּלֵי שִׁיר הֵבִיא לֵוִי לָעוֹלָם, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (שמות דף יט.), שֶׁעִקַּר הַנִּגּוּן מִסִּטְרָא דְּלֵוָאי, וְזֶה שֶׁאָמְרָה לֵאָה: הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי (בראשית כ״ט:ל״ד) – שֶׁעַתָּה הַפַּעַם שֶׁנּוֹלַד לֵוִי, שֶׁעַל יָדוֹ בָּא בְּחִינַת הַנִּגּוּן וּכְלֵי שִׁיר לָעוֹלָם, הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי בְּוַדַּאי, כִּי הִתְחַבְּרוּת שְׁנֵי דְּבָרִים הוּא עַל־יְדֵי נִגּוּן וּכְלֵי שִׁיר, וְהָבֵן.

וְזֶה בְּחִינַת כְּלֵי זֶמֶר שֶׁמְּנַגְּנִין עַל חֲתֻנָּה:

שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם (תהילים קי״ט:קס״א) – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת רַחַשׁ. (זֶה הָעִנְיָן הֵם דִּבְרֵי צַחוּת שֶׁאָמַר עַל עַצְמוֹ, שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין לִתֵּן לוֹ "רַחַשׁ" הַמַּגִּיעַ לְהָרַב, וּפַעַם אַחַת עָמַדְנוּ לְפָנָיו בְּעֵת שֶׁהָיָה חֲתֻנָּה בָּעִיר, וְאָמַר אָז עִנְיָן הַנַּ"ל מֵעִנְיַן כְּלֵי זֶמֶר שֶׁמְּנַגְּנִין עַל הַחֲתֻנָּה כַּנַּ"ל, (כִּי כֵן הָיָה דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־פִּי רֹב הָיָה אוֹמֵר תּוֹרָה מֵעֵין מַה שֶּׁהָיָה נַעֲשֶׂה וְנִדְבָּר אָז בְּאוֹתָהּ הָעֵת, כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר). וְאָז הָיוּ מְשִׂיחִים לְפָנָיו מֵעִנְיַן "רַחַשׁ" הַמַּגִּיעַ לוֹ. עָנָה וְאָמַר: בְּוַדַּאי מַגִּיעַ לִי רַחַשׁ, שָׂ'רִים רְ'דָפוּנִי חִ'נָּם)