ליקוטי מוהר"ן, רמ״ז
אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (רעיא מהימנא צו דף כז:), שֶׁ"תֵּיקוּ" הַנֶּאֱמַר בַּשַּׁ"ס הוּא בְּחִינַת מְחֻסַּר תִּקּוּן, דְּהַיְנוּ שֶׁנֶּחְסָר הַנּוּן שֶׁל "תִּיקּוּן" וְנַעֲשֶׂה "תֵּיקוּ".
ליקוטי מוהר"ן רמ״ז, א׳
וְדַע שֶׁזֹּאת הַנּוּן פְּשׁוּטָה כְּשֶׁנֶּחְסֶרֶת מֵהַתִּיקּוּן וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת תֵּיקוּ כַּנַּ"ל, אֲזַי הִיא נִשְׁפֶּלֶת וְנִכְפֶּפֶת, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת "קִינוֹת", שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת "תִּיקּוּן", רַק שֶׁהַנּוּן נִכְפֶּפֶת כַּנַּ"ל. ה' יִגְאָלֵנוּ וְיִתְהַפְּכוּ הַ"קִּינוֹת" לְ"תִּיקּוּן", וְיִתְתַּקֵּן הַ"תֵּיקוּ" הַנַּ"ל:
ליקוטי מוהר"ן רמ״ז, א׳
מקורות שנשען עליהם
לא נרשמו קישורי מקורות לפסקאות האלה.
מקורות קרובים לעיון
הצעות חיפוש אוטומטיות מתוך כתבי ברסלב בלבד. הקשר והמשמעות — עליך; המערכת אינה מציעה פרשנות ואינה קובעת שיש כאן קשר.
ליקוטי הלכות, אבן העזר, הלכות גטין 3ליקוטי הלכות
וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (סִימָן רמז) שֶׁתֵּיק"וּ הַנֶּאֱמַר בַּשַּׁ"ס הוּא בְּחִינַת מְחֻסַּר תִּקּוּן וְהַנּוּן נִכְפֶּפֶת וְנַעֲשֵׂית קִינוֹ"ת, וְלֶעָתִיד יִתְתַּקֵּן הַכֹּל, וְאָז נִתְתַּקּ
ליקוטי תפילות, חלק א 142ליקוטי תפילות
וְיִכְָמְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל בָּנֶיךָ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ מְהֵרָה וְיִגְאָלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה, גְּאֻלַּת עוֹלָם, וְאָז יְתַקֵּן לָנוּ אֶת בְּחִינַת הַתֵּיק"וֹ בְּתַכְלִית הַתִּקּוּ"ן בְּתַכְלִית הַשּׁ
ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות שבת 7ליקוטי הלכות
כִּי בִּשְׁעַת הַחֻרְבָּן חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַשְּׁכִינָה, בְּחִינַת עֶשֶֹר מַסָעוֹת נָסְעָה הַשְּׁכִינָה וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (רֹאשׁ הַשָּׁנָה לא), אָז דַּיְקָא מְקַבְּ