ליקוטי מוהר"ן, רנ״ו

אַתָּ֣ה מ֭וֹשֵׁל בְּגֵא֣וּת הַיָּ֑ם בְּשׂ֥וֹא גַ֝לָּ֗יו אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם׃

(ל) בָּעֵת שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּתְחִלַּת נְסִיעָתוֹ מִבֵּיתוֹ שָׁבַת בַּקְּהִלָּה סְקָאלְיֶע וְשָׁם רָאָה אֶת הַצַּדִּיק הַמְפֻרְ

(ח) בְּעֵת שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּתְחִלַּת נְסִיעָתוֹ מִבֵּיתוֹ שָׁבַת בַּכְּפָר סְקָאלְיֶע וְשָׁם רָאָה אֶת הַצַּדִּיק הַמְפֻרְסָם

וְזֶהוּ גַּם-כֵּן מַה שֶּׁאוֹמְרִים אַחַר-כָּךְ בְּמִזְמוֹר ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ וְכוּ' (תְּהִלִּים צג) מִקּוֹלוֹת מַיִּם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה', כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁהַמַּיִם רַבִּי

וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, הָבוּ לַיהֹוָה מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים הָבוּ לַיהֹוָה כָּבוֹד וָעֹז. וְנֶאֱמַר, קוֹל יְהֹוָה עַל הַמַּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים יְהֹוָה עַל מַיִם רַבִּים,

וּכְשֶׁנַּעֲשִֹין גֵּרִים יְכוֹלִים לְהַזִּיק לְיִשְֹרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, כִּי מַכְנִיסִין גַּאֲוָה וְכוּ' שֶׁעַל יְדֵי זֶה נוֹטְלִין חֶרֶב הַגַּאֲוָה הַמַּנְהִיגֵי שֶׁקֶר שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ תַּאֲוַת נִאוּף חַס וְשָׁל