ליקוטי מוהר"ן, תנינא 30

כְּשֶׁבָּא סֵפֶר חָדָשׁ לָעוֹלָם, וְזֶה מְבֹאָר אֶצְלֵנוּ, שֶׁיֵּשׁ חִדּוּשִׁים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי דְּמָעוֹת (כַּמּוּבָא בְּסִימָן רסב), אֲזַי אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת שֶׁל הַחִדּוּשִׁים, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשָׂה הַסֵּפֶר הֶחָדָשׁ, הֵם עוֹמְדִים כְּנֶגֶד גְּזֵרוֹת הָאֻמּוֹת, וּמְבַטְּלָן:

וְהַדָּבָר מְבֹאָר, כִּי כָל כֹּחָם הִיא מִן הַדְּמָעוֹת שֶׁל עֵשָׂו, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת הַנַּ"ל, הֵם עוֹמְדִים כְּנֶגְדָּם וּמְבַטְּלָן.

וְזֶה אוֹתִיּוֹת בְּכִיָּה – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם (הוֹשֵׁעַ ב) – מַה חוֹל הַיָּם מֵגֵן מִן גַּלֵּי הַיָּם, שֶׁלֹּא יִשְׁטְפוּ הָעוֹלָם, כֵּן בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵגֵן עֲלֵיהֶם הַבְּכִיָּה וְהַדְּמָעוֹת כְּנֶגֶד גְּזֵרוֹת הָאֻמּוֹת כַּנַּ"ל.

וְזֶה: וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם – מִסְפַּר הַיְנוּ מִסֵּפֶר הַנַּ"ל, מִשָּׁם בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, הַיְנוּ בְּכִיָּה וּדְמָעוֹת שֶׁל הַחִדּוּשִׁין שֶׁבַּסֵּפֶר, שֶׁמֵּגֵן עֲלֵיהֶם כַּנַּ"ל: