ליקוטי מוהר"ן, תנינא 65

צְדָקָ֥ה תְרוֹמֵֽם־גּ֑וֹי וְחֶ֖סֶד לְאֻמִּ֣ים חַטָּֽאת׃

נַעֲנָה רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה וְאָמַר: ״צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי וָחֶסֶד״ – לְיִשְׂרָאֵל; וּ״לְאֻמִּים – חַטָּאת״. אָמַר לָהֶם רַבָּ

מא. כְּשֶׁמְּקַנְּאִין קִנְאַת ה' צְבָאוֹת נֶחֱשָׁב כְּמוֹ צְדָקָה: (לק"ת סי' ס"ה)

וְזֶהוּ (שְׁמוֹת טו) אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע וְכוּ' כָּל הַמַּחֲלָה וְכוּ' לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רוֹפְאֶךָ, כִּי יֵשׁ רוֹפֵא שֶׁמְּרַפֵּא הַחוֹלַאַת לְפִי שָׁעָה אוֹ לְשָׁנָה וְכוּ' וְאַחַר כָּךְ חוֹזֶרֶת הַמּ

נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁהוּא מְקַיֵּם נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי-זֶה הוּא מְגַדֵּל כְּבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ. וְעַל-כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא. כּ