ליקוטי מוהר"ן, תנינא 82
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה וְכוּ' (דברים כ״א:י׳).
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 82
כְּתִיב: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי (תהלים קלט) – זֶה בְּחִינַת כְּסֵדֶר וְשֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. קֶדֶם הוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, בְּחִינַת אָלֶף בֵּית כְּסֵדֶר, וְאָחוֹר הוּא בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר.
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 82
וְזֶה בְּחִינַת אָדָם וְחַוָּה, כְּסֵדֶר וְשֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. הוי"ה בְּמִלּוּי אַלְפִין גִּימַטְרִיָּא מ"ה – אָדָם, וְחַוָּה הוּא בְּחִינַת: מַלְכוּת פֶּה וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה קָרִינַן לָהּ. וְחַוָּה לְשׁוֹן דִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יט): וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת, הַיְנוּ מַלְכוּת פֶּה. כִּי הַמַּלְכוּת נִקְרָא דִּבּוּר, עַל־שֵׁם כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, וְאֵין הָעָם יוֹדְעִים רְצוֹנוֹ אֶלָּא־אִם־כֵּן כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ מְגַלֶּה מַחֲשַׁבְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ לְתוֹךְ דִּבּוּרוֹ. נִמְצָא שֶׁעִקָּר הַנְהָגַת מַלְכוּתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי דִּבּוּר, וְזֶה פֵּרוּשׁ: מַלְכוּת פֶּה.
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 82
וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁלִּפְעָמִים הוֹלֵךְ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, כִּי שְׁלֵמוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁהֵם מְיֻחָדִים וּמְקֻשָּׁרִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַשְּׁלֵמוּת וְהַמִּלּוּי הוּא הַחִיּוּת. כִּי אֵיבָר שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַחִיּוּת, אֲזַי נִקְרָא חִסָּרוֹן. וְהַחִיּוּת הִיא הַמֹּחִין וְהַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז׳:י״ב): וְהַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ', וְהַחָכְמָה הוּא בְּחִינַת "מָה" – "כֹּחַ מָה", מֶה חַיֵּינוּ מַה כֹּחֵנוּ. וּמַה הוּא אָדָם, כִּי לֵית אָדָם בְּלָא אָלֶף, הַיְנוּ הוי"ה בְּמִלּוּי אַלְפִין. הַיְנוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא חִיּוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נחמיה ט׳:ו׳:): וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם.
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 82
נִמְצָא זֹאת הַבְּחִינָה מַלְכוּת, חַוָּה, כְּשֶׁהִיא מְקֻשֶּׁרֶת לָאָדָם, לִבְחִינַת "מָה", הַיְנוּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲזַי יֵשׁ לָהּ שְׁלֵמוּת. כִּי הַשֵּׂכֶל שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שָׂם בְּהַנְהָגַת מַלְכוּתוֹ, בָּזֶה הוּא מְחַיֶּה אוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הַחָכְמָה תְּחַיֶּה. וְזֶהוּ (תהילים כ״ד:א׳): לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ – כְּשֶׁהָאָרֶץ, הַיְנוּ בְּחִינַת חַוָּה מַלְכוּת, מְקֻשֶּׁרֶת לַה', אֲזַי הוּא בִּמְלֹאוֹ וּבִשְׁלֵמוּת.
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 82
וּמִי שֶׁמְּחַלֵּק בְּחִינַת חַוָּה מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, שֶׁאוֹמֵר: אֲנָּא אֶמְלֹךְ – בָּזֶה הוּא מְחַלֵּק וּמַפְרִיד אוֹתָהּ מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲזַי אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת. כִּי עִקָּר חִיּוּתָהּ – "מָה", הַיְנוּ הַשֵּׂכֶל. וְזֶה (ירמיה י): כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ. פֵּרוּשׁ: שִׂכְלָם אֵין כָּל־כָּךְ גָּדוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת מַלְכוּתָם, וּכְשֶׁהוּא מְחַלֵּק אֶת מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, אֲזַי הוֹלֵךְ לוֹ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, כִּי הוּא בְּתוֹךְ בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, הַיְנוּ מַלְכוּת, חַוָּה, תַּשְׁרַ"ק. וּכְשֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה חַוָּה הִיא מְקֻשֶּׁרֶת לְהָאָדָם, הַיְנוּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲזַי הוֹלֵךְ לוֹ כְּסֵדֶר, כִּי בַּאֲתָר דְּאִית דְּכַר, נֻקְבֵּהּ לָא אִדְכַּר תַּמָּן (זוהר חוקת קפג ועיין זוהר בא דף לח לט). נִמְצָא כִּי בְּחִינוֹת חַוָּה שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר נִתְבַּטְּלִים עַל־יְדֵי הָאָדָם כְּסֵדֶר:
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 82
וּבְחִינַת כְּסֵדֶר נִקְרָא יוּד. שֶׁמַּלְכוּת הַנִּקְרָא דָּלֶת, לֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַמְשִׁיךְ לָהּ חִיּוּת הַחָכְמָה, הַנִּקְרָא יוּ"ד, וְזֶה: יוּ"ד וָ"ו דָּלֶ"ת. וְזֶה: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּךָ – אַל תִּקְרֵי כַּפֶּךָ, אֶלָּא כָּפֶךָ, הַיְנוּ יוּד גִּימַטְרִיָּא כָּף. וּכְשֶׁמְּחַלֵּק אֶת הד' לְעַצְמוֹ וּמַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ חִיּוּת מִמֶּנָּה, אֲזַי נַעֲשֵׂית לוֹ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר: דַּוָּי – מִיּוּד נַעֲשֶׂה דַּוָּי. וְזֶה (ישעיה א): וְכָל לֵבָב דַּוָּי, כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְאָדָם שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, זֶה לוֹ מַחֲלַת לֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יג): תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה וְכוּ'.
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 82
וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, יֵדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת, הַיְנוּ: אֲנָא אֶמְלֹךְ – יַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ, וְיִהְיֶה בְּחִינַת "מָה", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טז): וְנַחְנוּ מָה, וַאֲזַי נֶחֱזָר חַוָּה לִבְחִינַת אָדָם, לִבְחִינַת מָה, וְנַעֲשֶׂה כְּסֵדֶר, הַיְנוּ אָחוֹר וָקֶדֶם וְכוּ' כַּפֶּךָ הַיְנוּ יוּ"ד:
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 82
וְעִקָּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי הֵם יְמֵי רָצוֹן, שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לְקַבֵּל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת וּפָתַח דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לֵילֵךְ בָּהּ. וְהַדֶּרֶךְ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה הוּא כָּךְ, שֶׁמֹּשֶׁה קָשַׁר אֶת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ לַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל וּמָסַר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ל״ב:ל״ב): וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא. וְזֶה פֵּרוּשׁ (שמות ל״ה:א׳): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה וְכוּ' – שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה מְאַסֵּף וּמְיַחֵד וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ עִם הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים. וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהילים נ״ג:ד׳): כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו – אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁסָּג מִכֹּל וָכֹל מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ אֲנִי שֶׁנִּהְיֶה יַחְדָּו – צָרִיךְ לְיַחֵד וּלְקַשֵּׁר עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה.
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 82
כִּי יֵשׁ בְּחִינַת אֱלֹקוּת אֲפִלּוּ בַּדְּיוּטָא הַתַּחְתּוֹנָה, אֲפִלּוּ בַּעֲשָׂרָה כִּתְרֵי דִּמְסָאֲבוּתָא, לְקַיֵּם (תהילים ק״ג:י״ט): וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה בְּחִינַת חִירִיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בת"ז תי' י' דף כה): וּבְחִירִיק לְאַנְחָתָא לָהּ לְתַתָּא, לְהַמְלִיךְ לָהּ עַל תַּתָּאִין. נִמְצָא שֶׁבַּפָּחוּת מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי אֵיזֶה אֱלֹקוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת יַחְדָּו עִמּוֹ, וְזֶה: כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו.
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 82
וְעוֹד זֹאת הַבְּחִינָה הָיְתָה לְמֹשֶׁה, כִּי כָל מַה שֶּׁעָלָה לְמַעֲלָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, מָצָא שָׁם אֱלֹקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י״ט:ג׳): וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹֹקִים. כִּי בְּגַשְׁמִיּוּת אָנוּ רוֹאִים, שֶׁיֵּשׁ אָדָם שֶׁהוּא לְמַטָּה בְּדַחֲקוּת, אֲזַי הוּא עוֹבֵד הַשֵּׁם וּמַכִּיר אוֹתוֹ, וּכְשֶׁהוּא נִתְעַלֶּה לְמַעְלָה, שֶׁנִּתְעַשֵּׁר, אֲזַי הוּא שׁוֹכֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 82
וְדָוִד אָמַר (תהילים קל״ט:ח׳): אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה – אֲפִלּוּ בַּשָּׁמַיִם שָׁם יֵשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, בְּכָל עֲלִיָּה וַעֲלִיָּה צָרִיךְ לִמְצֹא שָׁם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וּמָצִינוּ שֶׁאֱלִישָׁע אַחֵר עָלָה לָרָקִיעַ עַל־יְדֵי שֵׁם, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן כָּפַר בָּעִקָּר (חגיגה יד).
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 82
וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ, כִּי אַדְּרַבָּא, כִּי כָל מַה שֶּׁאָדָם נִתְעַלֶּה בְּיוֹתֵר, בְּוַדַּאי הוּא יוֹתֵר קָרוֹב לֶאֱלֹקוּת, כִּי כָל הַטּוֹב הוּא אֱלֹקוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קמ״ה:ט׳): טוֹב ה' לַכֹּל, וְאָנוּ רוֹאִים בְּהֵפֶךְ – כְּשֶׁאָדָם בָּא בַּעֲשִׁירוּת, בְּטוֹב, אֲזַי הוּא שׁוֹכֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 82
וְתֵדַע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת (בראשית כ״ז:א׳): וַתִּכְהֶינָה עֵינָיו מֵרְאוֹת, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקָרֵב בְּיוֹתֵר אֶל הָאוֹר אֱלֹקוּת, אֲזַי הָאוֹר מַכְהֶה עֵינָיו וּמַזִּיק לוֹ, כְּמוֹ כְּשֶׁאָדָם מִסְתַּכֵּל בְּעֶצֶם הַשֶּׁמֶשׁ, אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ מַזִּיק לְעֵינָיו. אֲבָל יֵשׁ בְּחִינַת סְגוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ת"ז תי' יח דף לא): וּסְגוֹל כַּד אִיהִי בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין דְּמַלְכָּא,
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 82
שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שמות ל״ג:כ״ב): וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ, כִּי בְּלֹא זֶה הָיָה עֹצֶם אוֹר הַכָּבוֹד מַזִּיק לְמֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי וְכוּ'. וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד: וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי (תהילים ע״ג:כ״ד) – תְּקָרְבֵנִי בְּהִתְקָרְבוּת שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁבִּקֵּשׁ מִמְּךָ הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ (שמות שם), וְהֶרְאֵיתָ לוֹ אֶת אֲחוֹרֵי כְּבוֹדֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְשַׂכֹּתִי וְכוּ' וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי:
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 82
וּכְשֶׁהוֹלֵךְ לָאָדָם שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, זֶהוּ הִתְנַגְּדוּת הָרָצוֹן – אֲנִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה כֵּן הַדָּבָר, וְהַדָּבָר לְהֵפֶךְ, שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. וְזֶה בְּחִינַת מִלְחָמָה, כִּי כָל מִלְחָמָה הוּא הִתְנַגְּדוּת הָרָצוֹן, הוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר.
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 82
וְזֶהוּ: כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה – כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְךָ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, הַיְנוּ הִתְנַגְּדוּת הָרָצוֹן,
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 82
וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ – שֶׁיִּתְבַּטֵל כָּל רְצוֹנוֹת נֶגֶד רְצוֹנְךָ, שֶׁיֵּלֵךְ לְךָ כְּסֵדֶר כִּרְצוֹנְךָ, אֵימָתַי כַּד
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 82
וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ – כְּשֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת מָה, כְּשֶׁתַּמְשִׁיךְ לְךְ אֱלֹקוּת, הוי"ה בְּמִלּוּי אַלְפִין. וְזֶה פֵּרוּשׁ מַחֲשָׁבָה – חֲשֹׁב מָה (זוהר בראשית כד ותיקון סט). כְּשֶׁתְּקַשֵּׁר תָּמִיד בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ אֱלֹקוּתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת (שיר השירים ז׳:ו׳): מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים – בִּרְהִיטֵי מֹחִין דִּילָךְ.
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 82
וְזֶהוּ: וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ – שֶׁתַּמְשִׁיךְ "מָה" בְּתוֹךְ מַחֲשַׁבְתְּךָ, שֶׁתְּקַשֵּׁר אֱלֹקוּתוֹ בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ, כִּי כָל דָּבָר שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ נִקְרָא שְׁבִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ס״ח:י״ט): עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶׁבִי, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הָרְצוֹנוֹת נֶגֶד רְצוֹנְךָ.
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 82
וְזֶה הַסּוֹד נִרְמָז בְּעֵץ־הַחַיִּים, בַּהַקְדָּמָה בִּכְלָל יט, וּבְכַוָּנוֹת שֶׁל רֹאשׁ־חֹדֶשׁ אֱלוּל:
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 82
מקורות שנשען עליהם
כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ׃
אָח֣וֹר וָקֶ֣דֶם צַרְתָּ֑נִי וַתָּ֖שֶׁת עָלַ֣י כַּפֶּֽכָה׃
י֣וֹם לְ֭יוֹם יַבִּ֣יעַֽ אֹ֑מֶר וְלַ֥יְלָה לְּ֝לַ֗יְלָה יְחַוֶּה־דָּֽעַת׃
אַתָּה־ה֣וּא יְהֹוָה֮ לְבַדֶּ֒ךָ֒ (את) [אַתָּ֣ה] עָשִׂ֡יתָ אֶֽת־הַשָּׁמַ֩יִם֩ שְׁמֵ֨י הַשָּׁמַ֜יִם וְכׇל־צְבָאָ֗ם הָאָ֜רֶץ וְכׇל־אֲשֶׁ֤ר עָל
כִּ֛י בְּצֵ֥ל הַֽחׇכְמָ֖ה בְּצֵ֣ל הַכָּ֑סֶף וְיִתְר֣וֹן דַּ֔עַת הַֽחׇכְמָ֖ה תְּחַיֶּ֥ה בְעָלֶֽיהָ׃
לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר לַֽ֭יהֹוָה הָאָ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֑הּ תֵּ֝בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ׃
מִ֣י לֹ֤א יִרָֽאֲךָ֙ מֶ֣לֶךְ הַגּוֹיִ֔ם כִּ֥י לְךָ֖ יָאָ֑תָה כִּ֣י בְכׇל־חַכְמֵ֧י הַגּוֹיִ֛ם וּבְכׇל־מַלְכוּתָ֖ם מֵאֵ֥ין כָּמֽוֹךָ׃
עַ֣ל מֶ֥ה תֻכּ֛וּ ע֖וֹד תּוֹסִ֣יפוּ סָרָ֑ה כׇּל־רֹ֣אשׁ לׇֽחֳלִ֔י וְכׇל־לֵבָ֖ב דַּוָּֽי׃
תּוֹחֶ֣לֶת מְ֭מֻשָּׁכָה מַחֲלָה־לֵ֑ב וְעֵ֥ץ חַ֝יִּ֗ים תַּאֲוָ֥ה בָאָֽה׃
וּבֹ֗קֶר וּרְאִיתֶם֙ אֶת־כְּב֣וֹד יְהֹוָ֔ה בְּשׇׁמְע֥וֹ אֶת־תְּלֻנֹּתֵיכֶ֖ם עַל־יְהֹוָ֑ה וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה כִּ֥י (תלונו) [תַלִּ֖ינוּ] עָלֵֽינו
וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃
וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כׇּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃
כֻּלּ֥וֹ סָג֮ יַחְדָּ֢ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב אֵ֝֗ין גַּם־אֶחָֽד׃
יְֽהֹוָ֗ה בַּ֭שָּׁמַיִם הֵכִ֣ין כִּסְא֑וֹ וּ֝מַלְכוּת֗וֹ בַּכֹּ֥ל מָשָֽׁלָה׃
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָא
אִם־אֶסַּ֣ק שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑תָּה וְאַצִּ֖יעָה שְּׁא֣וֹל הִנֶּֽךָּ׃
אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְחִיָּיא בַּר רַב: בַּר אַרְיָא! תָּא אֵימָא לָךְ מִילְּתָא מֵהָנֵי מִילֵּי מְעַלְּיָיתָא דַּהֲוָה אָמַר אֲבוּךְ: כֹּ
טוֹב־יְהֹוָ֥ה לַכֹּ֑ל וְ֝רַחֲמָ֗יו עַל־כׇּל־מַעֲשָֽׂיו׃
וַֽיְהִי֙ כִּֽי־זָקֵ֣ן יִצְחָ֔ק וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵרְאֹ֑ת וַיִּקְרָ֞א אֶת־עֵשָׂ֣ו ׀ בְּנ֣וֹ הַגָּדֹ֗ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בְּנִ֔י וַיֹּ
וְהָיָה֙ בַּעֲבֹ֣ר כְּבֹדִ֔י וְשַׂמְתִּ֖יךָ בְּנִקְרַ֣ת הַצּ֑וּר וְשַׂכֹּתִ֥י כַפִּ֛י עָלֶ֖יךָ עַד־עׇבְרִֽי׃
וַיֹּאמַ֑ר הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת־כְּבֹדֶֽךָ׃
בַּעֲצָתְךָ֥ תַנְחֵ֑נִי וְ֝אַחַ֗ר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי׃
רֹאשֵׁ֤ךְ עָלַ֙יִךְ֙ כַּכַּרְמֶ֔ל וְדַלַּ֥ת רֹאשֵׁ֖ךְ כָּאַרְגָּמָ֑ן מֶ֖לֶךְ אָס֥וּר בָּרְהָטִֽים׃
עָ֘לִ֤יתָ לַמָּר֨וֹם ׀ שָׁ֘בִ֤יתָ שֶּׁ֗בִי לָקַ֣חְתָּ מַ֭תָּנוֹת בָּאָדָ֑ם וְאַ֥ף ס֝וֹרְרִ֗ים לִשְׁכֹּ֤ן ׀ יָ֬הּ אֱלֹהִֽים׃
הד בבית ברסלב
עִנְיַן נְטִילַת יָדַיִם אַחַר הַשֵּׁנָּה, עַל פִּי הַתּוֹרָה "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה" בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסִימָן פ"ב עַיֵּן שָׁם כּ
וְעַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְאֵין מִי שֶׁיְּכַפֵּר בַּעֲדֵנוּ לְטַהֲרֵנוּ מִמַּשֹּאוֹי הַגָּדוֹל שֶׁל ע
כִּי מֹשֶׁה הָיָה יָכוֹל זֹאת לִמְצֹא נְקֻדָּה טוֹבָה אֲפִלּוּ בְּהַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ״ל כּמַָּה פּ
מקורות קרובים לעיון
הצעות חיפוש אוטומטיות מתוך כתבי ברסלב בלבד. הקשר והמשמעות — עליך; המערכת אינה מציעה פרשנות ואינה קובעת שיש כאן קשר.
⚠️ ההצעות האוטומטיות אינן זמינות כעת (החיפוש הסמנטי נפל) — הלימוד עצמו אינו תלוי בהן