ליקוטי מוהר"ן, תנינא 103
בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵעַ עוֹד אָז אֵיזֶה אָדָם, דְּהַיְנוּ שֶׁשּׁוֹמֵעַ וּמַרְגִּישׁ שֶׁעוֹמֵד עוֹד אָדָם אֶחָד בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ, הוּא לֹא טוֹב. כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ, שֶׁיְּצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁאֵין שָׁם אֶלָּא אֲנִי וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד.
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 103
וּבַמַּאֲמָר "אַבָּא שָׁאוּל וְכוּ' פַּעַם אַחַת רַצְתִּי אַחַר צְבִי וְכוּ'" (בסי' נ"ה), שָׁם מְבֹאָר בִּטּוּל גָּדוֹל יוֹתֵר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁמְּחֻיָּב הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ כָּל־כָּךְ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, עַד שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ אֲפִלּוּ אֶת עַצְמוֹ כְּלָל בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ, רַק אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ, כִּי אָז, בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, הָאָדָם עוֹמֵד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם (באות ו): מִי הוּא, הֲלֹא יֵשׁוּתוֹ נִתְבַּטֵּל, וְאֵין כָּאן אֶלָּא הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם:
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 103
מקורות שנשען עליהם
לא נרשמו קישורי מקורות לפסקאות האלה.
מקורות קרובים לעיון
הצעות חיפוש אוטומטיות מתוך כתבי ברסלב בלבד. הקשר והמשמעות — עליך; המערכת אינה מציעה פרשנות ואינה קובעת שיש כאן קשר.
ליקוטי עצות, תפילהליקוטי עצות
[פו]. בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה צָרִיךְ אָדָם לְדַבֵּק עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם, וְלֹא יַרְגִּישׁ שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם, רַק יַחֲשֹׁב שֶׁאֵין בָּעוֹלָם רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ, וְאֵין שׁוּם נִבְרָא בָּעוֹלָם רַק הוּא לְבַד
ליקוטי עצות, תפילהליקוטי עצות
[נד]. בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הָאָדָם עוֹמֵד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וְאָז צָרִיךְ לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ מִכָּל וָכֹל וְשֶׁלֹּא לִרְאוֹת שׁוּם דָּבָר אֶלָּא אֶת הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּתְבַּטֵּל יֵשׁוּתוֹ לְג
ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות תפלת ערבית 4ליקוטי הלכות
כִּי כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל אֲזַי הוּא הוֹלֵךְ בַּשָּדֶה הָעֶלְיוֹן וּמְלַקֵּט צִיצִים וּפְרָחִים וְשׁוֹשַׁנִּים וַעֲשָׂבִים נָאִים וְיָפִים וְכוּ'. וְתֵכֶף כְּשֶׁמּוֹצִיא אוֹת רִאשׁוֹנָה וְכוּ' מִכָּל שֶׁכֵּן