← מסלול רבי נחמן

ליקוטי מוהר"ן, נ״ג

גַּם זֶה לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: עִקַּר הוֹלָדָה תָּלוּי בְּהֵ"א, בִּבְחִינַת (בראשית מ״ז:כ״ג): הֵא לָכֶם זֶרַע. וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה לֹא הוֹלִידוּ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַהֵ"א הַזֹּאת.
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, א׳
כִּי עִקַּר הוֹלָדָה – עַל־יְדֵי הַדַּעַת, בִּבְחִינַת (שם ד): וַיֵּדַע אָדָם וְכוּ', וְקָטָן אֵינוֹ מוֹלִיד (סנהדרין סח:). וְעִקַּר הַדַּעַת, הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ, הַיְנוּ שֶׁיּוֹצִיא אֶת שִׂכְלוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. כִּי גַּם לְקָטָן יֵשׁ דַּעַת, אֲבָל אֵצֶל הַקָּטָן עֲדַיִן הַדַּעַת בְּכֹחַ וְלֹא בְּפֹעַל, כִּי לֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ, וְלֹא הוֹצִיא אוֹתוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל.
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, א׳
וּמִי שֶׁהוּא שָׁלֵם בְּדַעְתּוֹ, שֶׁהוֹצִיא אוֹתוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וְהִשִּׂיג בְּדַעְתּוֹ מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְדַעַת הָאָדָם לְהַשִּׂיג בְּדַעְתּוֹ, אֲזַי הוּא קָרוֹב לְדַעַת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְאֵין חִלּוּק בֵּין דַּעַת הָאָדָם לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא חֲמִשָּׁה דְּבָרִים, כַּמּוּבָא. וְאָז דַּעְתּוֹ יוֹנֵק מִדַּעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהִיא בְּחִינַת הֵ"א, וְאָז מוֹלִיד:
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, א׳
וּלְהַשְׁלִים אֶת דַּעְתּוֹ, שֶׁיְּהֵא שָׁלֵם בְּדַעַת, אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא עַל־יְדֵי עֵסֶק שֶׁעוֹסֵק עִם בְּנֵי אָדָם לְקָרְבָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם דַּעְתּוֹ, כִּי הֵם מְחַדְּדִין דַּעְתּוֹ, בִּבְחִינוֹת: וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּן (מכות י). וּבִשְׁבִיל זֶה תַּלְמִידִים נִקְרָאִים בָּנִים (ספרי פ' ואתחנן ע"פ ושננתם לבניך), כִּי עַל יָדָם בָּא הַהוֹלָדָה.
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, ב׳
וּבִשְׁבִיל זֶה אַבְרָהָם וְשָׂרָה טָרְחוּ אֶת עַצְמָן לְגַיֵּר גֵּרִים, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הִשְׁלִימוּ דַּעְתָּם, וְנִתְקָרְבוּ לַהֵ"א הַזֹּאת, הַיְנוּ לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזָכוּ לְבָנִים. כִּי עַל־יְדֵי גֵּרִים נִתְגַּדֵּל דַּעְתָּם, בִּבְחִינַת: וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם:
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, ב׳
אֲבָל מִי שֶׁאֵין שָׁלֵם בְּדַעְתּוֹ, וְהוּא רָחוֹק מִדַּעַת הָאָדָם, כָּל שֶׁכֵּן מִדַּעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵ"א, וַאֲזַי הוּא קָטָן וְאֵין מוֹלִיד:
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, ב׳
וְזֶה הַטַּעַם שֶׁהַצַּדִּיקִים מְיַגְּעִים אֶת עַצְמָן, וְרוֹדְפִים אַחַר בְּנֵי אָדָם לְקָרְבָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. אֵין זֶה כְּדֵי לְהַרְבּוֹת כְּבוֹדָם, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא כְּדֵי לְהַשְׁלִים דַּעְתָּם, בִּבְחִינוֹת: וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם:
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, ב׳
וּבִשְׁבִיל זֶה בְּיַד הַצַּדִּיקִים לִפְקֹד עֲקָרוֹת, כִּי הֵם שְׁלֵמִים בְּדַעַת, וּקְרוֹבִים לְדַעַת עֶלְיוֹן, וְאֵין בֵּין דַּעְתָּם לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶלָּא חֲמִשָּׁה דְּבָרִים כַּנַּ"ל. וַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים, הִיא הִיא דַּעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּשָּׁם הַהוֹלָדָה:
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, ב׳
וְזֶה (ברכות נז:): שְׁלשָׁה דְּבָרִים מַרְחִיבִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם: אִשָּׁה נָאָה, וְדִירָה, וְכֵלִים.
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, ב׳
אִשָּׁה, הַיְנוּ הַחֹמֶר מְכֻנֶּה בְּשֵׁם אִשָּׁה, שֶׁיְּהֵא לוֹ חֹמֶר מְמֻזָּג בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה, שֶׁיְּהֵא רָאוּי לְקַבֵּל שֵׂכֶל.
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, ב׳
וְדִירָה נָאָה, הַיְנוּ הַיִּרְאָה, כַּמַּאֲמָר (שבת לא:): חֲבָל עַל מָאן דְּלֵית לֵהּ דַּרְתָא, כִּי צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא יִרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ (אבות פ"ג).
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, ב׳
וְכֵלִים, הַיְנוּ תַּלְמִידִים הֲגוּנִים שֶׁיְּקַבְּלוּ מִמֶּנּוּ.
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, ב׳
וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּל אֵלּוּ הֲכָנוֹת, יָכוֹל לָבוֹא לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת:
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, ב׳
וְאֵלּוּ הֵן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים, שֶׁנִּבְדָּל מַדָּעוֹ מִן מַדָּעֵנוּ.
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, ג׳
הָרִאשׁוֹן, שֶׁבְּמַדָּעוֹ הָאֶחָד יוֹדֵעַ יְדִיעוֹת רַבּוֹת, וְאֵין רִבּוּי בְּמַדָּעוֹ:
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, ג׳
הַשֵּׁנִי, יוֹדֵעַ הַדְּבָרִים קֹדֶם הִמָּצְאָם, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין לָהֶם הֲוָיָה כְּלָל:
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, ג׳
וְהַשְּׁלִישִׁי, שֶׁמַּדָּעוֹ מַקִּיף דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם תַּכְלִית:
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, ג׳
וְהַרְבִיעִי, שֶׁאֵין שִׁנּוּי בִּידִיעָתוֹ. וְאֵין שִׁנּוּי כְּשֶׁיּוֹדֵעַ הַדָּבָר בְּכֹחַ, וְאַחַר־כָּךְ שָׁב פֹּעַל:
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, ג׳
וְהַחֲמִישִׁי שֶׁיְּדִיעָתוֹ אֵין מוֹצִיא הַדָּבָר מֵאֶפְשָׁרוּתוֹ: עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ ז"ל.
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, ג׳
וְהֵא לְךָ נֻסְחָא שְׁנִיָּה, שֶׁכָּתַבְתִּי בְּעַצְמִי קְצָת מִזֶּה, כְּפִי מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי, וְזֶהוּ:
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, ד׳
כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לָדַעַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לֵידַע יוֹתֵר, אֲזַי יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין דַּעַת הָאָדָם בִּשְׁלֵמוּת, לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחָמֵשׁ בְּחִינוֹת, וְהֵם מְפֹרָשִׁים בַּסְּפָרִים.
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, ד׳
וְצָרִיךְ הָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיַּגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לֵידַע יוֹתֵר, וְלֹא יִהְיֶה הֶפְרֵשׁ בֵּין דַּעְתּוֹ לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵלּוּ, שֶׁאֵלּוּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אִי אֶפְשָׁר לְשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לָדַעַת, אִם לֹא מִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִמִּין אֱנוֹשִׁי.
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, ד׳
אַךְ לִזְכּוֹת לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת הוּא עַל־יְדֵי גֵּרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי, וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁכָּל אֶחָד מַקְשֶׁה וְשׁוֹאֵל, כִּי כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ מְנִיעָה לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְצָרִיךְ לְהָשִׁיב לְכָל אֶחָד עַל שְׁאֵלָתוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם דַּעְתּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְבָנִים,
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, ד׳
כִּי קָטָן אֵינוֹ מוֹלִיד, כִּי אֵין לוֹ דַּעַת הַשָּׁלֵם, אַךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְדַעַת הַשָּׁלֵם, זוֹכֶה לְבָנִים. וְעַל כֵּן בְּאַבְרָהָם שֶׁהוּא הָיָה מְגַיֵּר אֲנָשִׁים, וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת נָשִׁים (ב"ר פ' לט), עַל־יְדֵי זֶה זָכָה לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁלֹּא הָיָה הֶפְרֵשׁ בֵּין דַּעְתּוֹ לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא אֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לְהַהֵ"א הַנַּ"ל.
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, ד׳
וְעַל־כֵּן אַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד, אַבְרָהָם מוֹלִיד (שם פרשה מד), כִּי עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת ה', זָכָה לְהוֹלִיד:
ליקוטי מוהר"ן נ״ג, ד׳

מקורות שנשען עליהם

וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־הָעָ֔ם הֵן֩ קָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֥ם הַיּ֛וֹם וְאֶת־אַדְמַתְכֶ֖ם לְפַרְעֹ֑ה הֵֽא־לָכֶ֣ם זֶ֔רַע וּזְרַעְתֶּ֖ם אֶת־הָאֲדָמָֽה
וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּ זָרַע (בראשית טו, ג), אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הַמַּזָּל דּוֹחְקֵנִי וְאוֹמֵר לִי אַבְרָם
וַיֵּ֨דַע אָדָ֥ם עוֹד֙ אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵׁ֑ת כִּ֣י שָֽׁת־לִ֤י אֱלֹהִים֙ זֶ֣רַע אַחֵ֔ר תַּ֣חַת הֶ֔בֶל
וּפְלִיגָא דְּרַבָּה, דְּאָמַר רַבָּה: קָטָן אֵינוֹ מוֹלִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל״. וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל ש
רָבִינָא אָמַר: כׇּל הָאוֹהֵב לְלַמֵּד בֶּהָמוֹן – לוֹ תְּבוּאָה. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי: הַרְבֵּה תּוֹרָה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי, וּמֵח
שְׁלֹשָׁה מְשִׁיבִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, אֵלּוּ הֵן: קוֹל, וּמַרְאֶה, וָרֵיחַ. שְׁלֹשָׁה מַרְחִיבִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, אֵלּוּ הֵן: דִּ
רַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא אוֹמֵר, כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִר
יִרְאַת שָׁמַיִם, דּוֹמֶה לְגִזְבָּר שֶׁמָּסְרוּ לוֹ מַפְתְּחוֹת הַפְּנִימִיּוֹת וּמַפְתְּחוֹת הַחִיצוֹנוֹת לֹא מָסְרוּ לוֹ, בְּהֵי עָיֵיל?
וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן (בראשית יב, ה), אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר זִמְרָא אִם מִתְכַּנְסִין כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם לִבְרֹא אֲפ

מקורות קרובים לעיון

הצעות חיפוש אוטומטיות מתוך כתבי ברסלב בלבד. הקשר והמשמעות — עליך; המערכת אינה מציעה פרשנות ואינה קובעת שיש כאן קשר.

ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות פדיון בכור 5ליקוטי הלכות
הַכְּלָל שֶׁבְּכָל הַהוֹלָדוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ דַּעַת רַק שֶׁצְּרִיכִין כַּמָּה תִּקּוּנִים לְהוֹצִיאוֹ מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי וְאַחַר כָּךְ לְגַדְּלוֹ מִקַּטְנוּת לְגַדְלוּת וְכוּ'. וְעִקָּר הוּא הוֹלָדָה הָ
ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות נטילת ידים לסעודה ובציעת הפת 6ליקוטי הלכות
וְזֶה, וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ. שֶׁהִבְטִיחוֹ עַל הַבָּנִים וְעַל הַמָּמוֹן וְעַל הַשֵּׁם. זֶה בְּחִינַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל שֶׁזּוֹכִין בְּיוֹתֵר בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כִּי בָּ
ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות פדיון פטר חמור 3ליקוטי הלכות
וְהִנֵּה כָּל הַהוֹלָדוֹת כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת הוּלֶּדֶת הַמֹּחִין, כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא ה' יִתְבָּרַךְ אֶת הָעוֹלָם וּבִשְׁבִיל זֶה הוּא יִתְבָּרַךְ מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם הַכֹּל בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַמ