ליקוטי מוהר"ן, ס״ה

וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת, הֲלֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי, אַל תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר, וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה וְכוּ'. עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן, וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן, הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ. וְצָמִת, וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים, וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים: (רות ב׳:ט׳)

א דַּע, כִּי יֵשׁ שָׂדֶה, וְשָׁם גְּדֵלִים אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים יָפִים וְנָאִים מְאֹד. וְגֹדֶל יְקַר יֹפִי הַשָּׂדֶה וְגִדּוּלָיו אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר, אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה זֹאת. וְאִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים, הֵם בְּחִינַת נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת הַגְּדֵלִים שָׁם.

וְיֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה נְשָׁמוֹת עֲרֻמּוֹת, שֶׁהֵם נָעִים וְנָדִים מִחוּץ לַשָּׂדֶה, וּמַמְתִּינִים וּמְצַפִּים עַל תִּקּוּן, שֶׁיּוּכְלוּ לָשׁוּב וְלִכְנֹס אֶל מְקוֹמָם. וְגַם אֲפִלּוּ נְשָׁמָה גְּדוֹלָה, שֶׁבָּהּ תְּלוּיִים כַּמָּה נְשָׁמוֹת, לִפְעָמִים כְּשֶׁהִיא יוֹצֵאת לַחוּץ, קָשֶׁה לָהּ לַחֲזֹר לְשָׁם.

וְהֵם כֻּלָּם מְבַקְּשִׁים וּמְצַפִּים עַל בַּעַל הַשָּׂדֶה, שֶׁיּוּכַל לְהִתְעַסֵּק בְּצֹרֶךְ תִּקּוּנָם. וְיֵשׁ נְשָׁמָה, שֶׁתִּקּוּנָהּ עַל־יְדֵי מִיתָה שֶׁל אֶחָד, אוֹ עַל־יְדֵי מִצְוָה וַעֲבוֹדָה שֶׁל אֶחָד.

וּמִי שֶׁרוֹצֶה לַחֲגֹר מָתְנָיו, לְהַכְנִיס עַצְמוֹ לִהְיוֹת הוּא הַבַּעַל הַשָּׂדֶה, צָרִיךְ לִהְיוֹת אִישׁ אָמוּד וְתַקִּיף, וְגִבּוֹר חַיִל, וְחָכָם, וְצַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד. כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת אָדָם גָּדוֹל וּמֻפְלָג בְּמַעֲלָה מְאֹד. וְיֵשׁ אֶחָד, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִגְמֹר הָעִנְיָן כִּי אִם עִם מִיתָתוֹ. וַאֲפִלּוּ לָזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת גָּדוֹל מְאֹד, כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה גְּדוֹלִים, שֶׁאֲפִלּוּ עִם מִיתָתָם לֹא יוֹעִילוּ. רַק אִם יֵשׁ אָדָם גָּדוֹל וּמֻפְלָג בְּמַעֲלָה מְאֹד מְאֹד, יָכוֹל לִגְמֹר מַה שֶּׁצָּרִיךְ בַּחַיִּים חִיּוּתוֹ. כִּי הַרְבֵּה יִסּוּרִין וּדְבָרִים קָשִׁים עוֹבְרִין עָלָיו, אַךְ עַל יְדֵי גַּדְלוּתוֹ וּמַעֲלָתוֹ עוֹבֵר עַל כֻּלָּם, וְעוֹשֶׂה פְּעֻלּוֹת הַשָּׂדֶה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ.

וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְתַקֵּן הַנְּשָׁמוֹת וּלְהַכְנִיסָם, אֲזַי טוֹב וְיָפֶה מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל, כִּי אֲזַי הַתְּפִלָּה עַל תִּקּוּנָהּ.

וְזֶה הַבַּעַל הַשָּׂדֶה, הוּא מַשְׁגִּיחַ וּמִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְהַשְׁקוֹת הָאִילָנוֹת וּלְגַדְּלָם, וּבִשְׁאָר תִּקּוּנֵי הַשָּׂדֶה, וּלְהַרְחִיק הָאִילָנוֹת זֶה מִזֶּה הַרְחָקָה הָרָאוּי, שֶׁלֹּא יַכְחִישׁ אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי לִפְעָמִים צָרִיךְ לְהַרְאוֹת לִמְקֹרָב גָּדוֹל הַרְחָקָה גְּדוֹלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכְחִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ:

ב וְדַע, שֶׁכְּשֶׁהַנְּשָׁמוֹת עוֹשִׂין פֵּרוֹת, שֶׁעוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, אֲזַי מְאִירִין עֵינֵי בַּעַל הַשָּׂדֶה, וִיכוֹלִין לִהְיוֹת צוֹפִין וְרוֹאִין בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ, וְזֶה בְּחִינַת (במדבר כ״ג:י״ד): שְׂדֵה צוֹפִים. אֲבָל כְּשֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נִתְחַשְּׁכִים עֵינָיו, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת: שְׂדֵה בּוֹכִים (אהלות פ' יח מועד קטן ה: ע"ש), כִּי בְּכִי הוּא קִלְקוּל הָרְאוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת י״ב:ב׳): וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגֶּשֶׁם, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:): זֶה הָרְאוּת, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַבֶּכִי.

וּכְשֶׁעֵינָיו מְאִירוֹת וְצוֹפוֹת, בִּבְחִינוֹת שְׂדֵה צוֹפִים הַנַּ"ל, אֲזַי יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד, לַהֲבִיאוֹ אֶל הַתַּכְלִית. הַיְנוּ שֶׁיָּכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בְּהַדִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד, אִם אֵינוֹ עַל תִּקּוּנוֹ בִּשְׁלֵמוּת, מֵחֲמַת שֶׁרָחוֹק מֵהַתַּכְלִית עֲדַיִן, אֲזַי הוּא מְבִיאוֹ אֶל הַתַּכְלִית, וְאָז הַדִּבּוּר כְּהֹגֶן בִּשְׁלֵמוּת.

כִּי כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הוּא עוֹלָם מָלֵא, וּכְשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, וּמְדַבֵּר דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, אֲזַי הוּא מְלַקֵּט צִיצִים וּפְרָחִים וְשׁוֹשַׁנִּים נָאִים. כְּאָדָם הַהוֹלֵךְ בְּשָׂדֶה, וּמְלַקֵּט שׁוֹשַׁנִּים וּפְרָחִים נָאִים אַחַת לְאַחַת, עַד שֶׁעוֹשֶׂה אֲגֻדָּה אֶחָת, וְאַחַר־כָּךְ מְלַקֵּט עוֹד אַחַת לְאַחַת, וְעוֹשֶׂה אֲגֻדָּה אַחֶרֶת וּמְחַבְּרָם יַחַד, וְכֵן הוֹלֵךְ וּמְלַקֵּט וּמְקַבֵּץ כַּמָּה וְכַמָּה אֲגֻדּוֹת יָפִים וְנָאִים.

כְּמוֹ כֵן הוּא הוֹלֵךְ בִּתְפִלָּה מֵאוֹת לְאוֹת, עַד שֶׁמִּתְחַבְּרִים כַּמָּה אוֹתִיּוֹת, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם דִּבּוּר. וְכֵן עוֹשֶׂה בְּתֵבוֹת שְׁלֵמוֹת, וְאַחַר־כָּךְ נִתְחַבְּרִין שְׁתֵּי הַתֵּבוֹת. וְאַחַר־כָּךְ הוֹלֵךְ וּמְלַקֵּט יוֹתֵר, עַד שֶׁגּוֹמֵר בְּרָכָה אַחַת. וְאַחַר־כָּךְ מְלַקֵּט יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהוֹלֵךְ מֵאָבוֹת לִגְבוּרוֹת, וּמִגְּבוּרוֹת לִקְדֻשּׁוֹת, וְכֵן הוֹלֵךְ לְהַלָּן יוֹתֵר. מִי יְפָאֵר גֹדֶל פְּאֵר הַלִּקּוּטִים וְהַקִּבּוּצִים, שֶׁאָדָם מְלַקֵּט וּמְקַבֵּץ בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה.

וּכְשֶׁהַדִּבּוּר יוֹצֵא, וְהַדִּבּוּר הוּא יוֹצֵא מֵהַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב׳:ז׳): וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה, וְתַרְגּוּמוֹ: לְרוּחַ מְמַלְּלָא; וְהַדִּבּוּר בָּא וְנִשְׁמָע לְאָזְנָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות טו): הַשְׁמַע לְאָזְנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא בְּפִיךָ;

אֲזַי הַדִּבּוּר מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן מֵהַנֶּפֶשׁ, לְבַל תִּפָּרֵד מִמֶּנּוּ. וְתֵכֶף כְּשֶׁיּוֹצֵא אוֹת רִאשׁוֹנָה, כְּגוֹן אוֹת בֵּי"ת מִתֵּבַת בָּרוּךְ, אֲזַי מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן מֵהַנֶּפֶשׁ לְבַל תִּפָּרֵד מִמֶּנּוּ:

כִּי אֵיךְ תּוּכַל לְהִתְפָּרֵד מִמֶּנִּי, לְגֹדֶל הַהִתְקַשְּׁרוּת וְהָאַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵינוּ. כִּי אַתָּה רוֹאֶה אֶת יְקַר יָפְיִי וְזִיוִי וַהֲדָרִי וְתִפְאַרְתִּי, וְאֵיךְ תּוּכַל לְנַתֵּק עַצְמְךָ מִמֶּנִּי וְלִפְרֹד מֵאִתִּי. הֵן אֱמֶת, שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לֵילֵךְ יוֹתֵר, כְּדֵי לְלַקֵּט עוֹד סְגֻלּוֹת יְקָרוֹת וַחֲמוּדוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲבָל אֵיךְ תּוּכַל לִפְרֹד מִמֶּנִּי וְלִשְׁכֹּחַ אוֹתִי, עַל כָּל פָּנִים תִּרְאֶה שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ וְתָבוֹא לְשָׁם לֹא תִּשְׁכַּח אוֹתִי, וְלֹא תִּפָּרֵד מִמֶּנִּי.

מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁגּוֹמֵר תֵּבָה אַחַת, אֲזַי כָּל הַתֵּבָה מְבַקֶּשֶׁת כָּל הַנַּ"ל, וּמְלַפֶּפֶת וּמְחַבֶּקֶת אוֹתוֹ, וְאֵינָהּ מַנַּחַת אוֹתוֹ לֵילֵךְ מֵאִתָּהּ כַּנַּ"ל.

וּבֶאֱמֶת הוּא צָרִיךְ וּמֻכְרָח לְדַבֵּר עוֹד הַרְבֵּה דִּבּוּרִים, וְכַמָּה בְּרָכוֹת וְעִנְיָנִים עַד גְּמַר הַתְּפִלָּה. עַל כֵּן הַכְּלָל – שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה כֻּלָּהּ. וּבְכָל דִּבּוּר שֶׁמְּדַבֵּר, יִהְיֶה נִמְצָא שָׁם כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַתְּפִלָּה, וּמֵהַתְחָלַת הַתְּפִלָּה עַד הַסּוֹף יִהְיֶה הַכֹּל אֶחָד. וּכְשֶׁעוֹמֵד בְּהַדִּבּוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַתְּפִלָּה, יִהְיֶה עֲדַיִן עוֹמֵד בְּתֵבָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל הַתְּפִלָּה, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כָּל הַתְּפִלָּה כֻּלָּהּ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יִתְפָּרֵד אֲפִלּוּ מֵאוֹת רִאשׁוֹנָה שֶׁל הַתְּפִלָּה:

ג וְדַע, שֶׁבְּחִינָה זוֹ, הַיְנוּ בְּחִינַת אֶחָד, זֶה הוּא בְּחִינַת הַתַּכְלִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה י״ד:ט׳): בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. וּבַיּוֹם הַהוּא, הַיְנוּ הַתַּכְלִית. וְהוּא בְּחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב, כִּי אֶחָד הוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ) עַל פָּסוּק זֶה: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וְכוּ' – אַטּוּ הָאִדְּנָא לָאו אֶחָד הוּא, אֶלָּא הָאִדְּנָא מְבָרְכִין עַל הָרָעָה – דַּיַּן אֱמֶת, וְעַל הַטּוֹבָה – הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב, אֲבָל לֶעָתִיד יְבָרְכוּ עַל הַכֹּל הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב. נִמְצָא, שֶׁבְּחִינַת אֶחָד הוּא הַתַּכְלִית, וְהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כִּי הַתַּכְלִית הוּא כֻּלּוֹ טוֹב.

כִּי אֲפִלּוּ כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין וְהָרָעוֹת הָעוֹבְרִין עַל הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, אִם יִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית – בְּוַדַּאי אֵינָם רָעוֹת כְּלָל, רַק טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת. כִּי בְּוַדַּאי כָּל הַיִּסּוּרִין בָּאִים בְּכַוָּנָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָתוֹ, אִם לְהַזְכִּירוֹ שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, אִם לְמָרֵק עֲווֹנוֹתָיו. וְאִם כֵּן הַיִּסּוּרִין הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּוַדַּאי רַק לְטוֹבָה.

נִמְצָא, שֶׁבְּכָל הָרָעוֹת וְהַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, אִם יִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, הַיְנוּ כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא יִהְיֶה לוֹ יִסּוּרִין כְּלָל, רַק אַדְּרַבָּא יִתְמַלֵּא שִׂמְחָה מִגֹּדֶל רֹב הַטּוֹבָה, שֶׁיִּסְתַּכֵּל בְּתַכְלִית הַיִּסּוּרִין הַלָּלוּ. כִּי הַתַּכְלִית הוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנַּ"ל.

וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם, רַק כֻּלּוֹ טוֹב. אַךְ עִקַּר הַצַּעַר שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֵהַיִּסּוּרִין שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁלּוֹקְחִין מֵהָאָדָם הַדַּעַת, עַד שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, וְאָז מַרְגִּישׁ צַעַר וּכְאֵב הַיִּסּוּרִין. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת, וּמִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ כְּלָל הַצַּעַר שֶׁל הַיִּסּוּרִין כַּנַּ"ל.

וּבָזֶה תָּבִין דָּבָר נֶעְלָם וְנִסְתָּר, מַה שֶּׁנִּטְבָּע בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִין גְּדוֹלִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כְּגוֹן לְמָשָׁל כְּשֶׁחוֹתְכִין אֵיזֶה אֵיבָר לָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי סוֹתֵם וְעוֹצֵם אֶת עֵינָיו בְּחֹזֶק.

כִּי זֶה אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל דָּבָר שֶׁהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ, אֲזַי סוֹתֵם אֶת עֵינָיו, וּמְצַמְצֵם וּמְכַוֵּץ הָרְאוּת, כְּדֵי לְכַוֵּן הָרְאוּת אֶל הַדָּבָר הָרָחוֹק שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת. וְזֶה מֵחֲמַת כִּי הָרְאוּת הוּא מְשָׁרֵת וְשָׁלִיחַ שֶׁל הַמֹּחַ, לְהָבִיא הַדָּבָר שֶׁרוֹאֶה לְתוֹךְ הַמֹּחַ.

כִּי עִקַּר הָרְאִיָּה הִיא הַיְדִיעָה, דְּהַיְנוּ לֵידַע מַהוּת הַדָּבָר שֶׁרוֹאֶה, וְהַיְדִיעָה הִיא בַּמֹּחַ, וּכְשֶׁרוֹצֶה הַמֹּחַ לֵידַע זֶה הַדָּבָר שֶׁעוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ, אֲזַי הוּא שׁוֹלֵחַ אֶת הָרְאוּת, וְהָרְאוּת הוֹלֵךְ וְרוֹאֶה הַדָּבָר וּמְבִיאוֹ לְתוֹךְ הַמֹּחַ, וְאֲזַי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁרוֹאֶה.

וְעַל כֵּן כְּשֶׁמַּעֲבִירִין דָּבָר לִפְנֵי אָדָם בִּמְהִירוּת גָּדוֹל, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּת הַדָּבָר, אַף שֶׁבֶּאֱמֶת רָאָה הַדָּבָר בְּעֵינָיו מַמָּשׁ, עִם כָּל זֶה מֵחֲמַת הַמְּהִירוּת, לֹא הָיָה פְּנַאי לְהָבִיא הַדָּבָר לְתוֹךְ הַמֹּחַ. וְעַל כֵּן כְּשֶׁהַדָּבָר רָחוֹק מִמֶּנּוּ, אֵין כֹּחַ בְּהָרְאוּת לֵילֵךְ לְשָׁם וְלַהֲבִיאוֹ לְתוֹךְ הַמֹּחַ, מֵחֲמַת שֶׁהַדְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁרוֹאֶה מִן הַצַּד מְבַלְבְּלִים אוֹתוֹ. וְכֵן מֵחֲמַת הַפִּזּוּר שֶׁנִּתְפַּזֵּר הָרְאוּת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נִקְלָשׁ, וְאֵין בּוֹ כֹּחַ לְהָבִיא הַדָּבָר שֶׁרוֹאֶה לְתוֹךְ הַמֹּחַ.

עַל־כֵּן צָרִיךְ לִסְתֹּם אֶת עֵינָיו וּלְצַמְצֵם הָרְאוּת, וּלְכַוְּנוֹ אֶל הַדָּבָר שֶׁצָּרִיךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְבַלְבְּלוּ דְּבָרִים אֲחֵרִים. וְגַם כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק כֹּחַ הָרְאוּת, וְלֹא יִהְיֶה קָלוּשׁ, וְאָז יוּכַל לִרְאוֹת הַדָּבָר הָרָחוֹק כַּנַּ"ל.

כְּמוֹ כֵן, כְּשֶׁרוֹצִים לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כֻּלּוֹ אֶחָד – צָרִיךְ לִסְתֹּם אֶת עֵינָיו, וּלְכַוֵּן הַהִסְתַּכְּלוּת אֶל הַתַּכְלִית. כִּי אוֹר הַתַּכְלִית הַזֶּה הִיא רְחוֹקָה מֵהָאָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹתוֹ כִּי אִם בִּסְתִימוּ דְּעֵינִין, שֶׁצָּרִיךְ לִסְתֹּם אֶת הָעֵינַיִם לְגַמְרֵי, וּלְסָגְרָם בְּחָזְקָה מְאֹד, אַף גַּם לְדָחְקָם בְּהָאֶצְבַּע, כְּדֵי לְסָתְמָם לְגַמְרֵי, וְאָז יוּכַל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הַזֶּה.

הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לִסְתֹּם אֶת עֵינָיו מֵחֵזוּ דְּהַאי עַלְמָא לְגַמְרֵי, לְהַעֲלִים עֵינָיו וּלְסָגְרָם מְאֹד, לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, וְאָז יוּכַל לִרְאוֹת וּלְהַשִּׂיג אוֹר הַתַּכְלִית הַזֶּה, שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, וְאָז יִתְבַּטְּלוּ הַיִּסּוּרִין כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר הַיִּסּוּרִין – מֵחֲמַת שֶׁרָחוֹק מֵהַתַּכְלִית כַּנַּ"ל.

וְעַל כֵּן נִטְבָּע בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם לִסְתֹּם עֵינָיו בִּשְׁעַת יִסּוּרִין כַּנַּ"ל, כְּדֵי לִבְרֹחַ מֵהַיִּסּוּרִין וּלְבַטְּלָם, עַל יְדֵי הַהִסְתַּכְּלוּת עַל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁהַהִסְתַּכְּלוּת הַזֹּאת אִי אֶפְשָׁר, כִּי־אִם עַל־יְדֵי סְתִימַת הָעֵינַיִם כַּנַּ"ל. וְאַף שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם מַה הוּא עוֹשֶׂה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַנֶּפֶשׁ יוֹדַעַת הַכֹּל, וְעַל־כֵּן מֻטְבְּעָה לִסְתֹּם הָעֵינַיִם בִּשְׁעַת יִסּוּרִין כַּנַּ"ל:

ד וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת בִּשְׁעַת בִּטּוּל, שֶׁנִּתְבַּטֵּל אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כֻּלּוֹ אֶחָד, אֲזַי בֶּאֱמֶת נִתְבַּטְּלִין הַיִּסּוּרִין כַּנַּ"ל. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת תָּמִיד קָבוּעַ בִּבְחִינוֹת הַבִּטּוּל, כִּי אִם־כֵּן יֵצֵא מִגֶּדֶר אֱנוֹשִׁי, וְעַל כֵּן מֻכְרָח שֶׁיִּהְיֶה הַבִּטּוּל בִּבְחִינוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב.

עַל־כֵּן כְּשֶׁחוֹזֵר הַשֵּׂכֶל מֵהַבִּטּוּל אֶל הַמֹּחַ, שֶׁהוּא כְּלִי הַשֵּׂכֶל, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לְהַמֹּחִין, שֶׁהֵם הַכֵּלִים, לְקַבֵּל זֶה הַשֵּׂכֶל שֶׁל בְּחִינוֹת בִּטּוּל. כִּי הוּא בְּחִינוֹת אֵין סוֹף, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, וּמֵחֲמַת זֶה מַרְגִּישׁ הַמֹּחַ הַצַּעַר שֶׁל הַיִּסּוּרִין. כִּי עִקַּר הַהַרְגָּשָׁה שֶׁל כָּל הַיִּסּוּרִין וְהַכְּאֵבִים, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא בְּהַמֹּחַ, כִּי מֵהַמֹּחַ יוֹצְאִין צִנּוֹרוֹת לְכָל הָאֵיבָרִים כֻּלָּם, וְעַל יְדֵי זֶה מַרְגִּישׁ הַמֹּחַ הַכְּאֵב בְּאֵיזוֹ אֵיבָר שֶׁהוּא.

וְדַע, שֶׁאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁחוֹזֵר מֵהַבִּטּוּל אֶל הַכֵּלִים, דְּהַיְנוּ הַמֹּחִין, אֲזַי מִתְגַּבְּרִין הַיִּסּוּרִין בְּיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיוּ מִקֹּדֶם. כְּדֶרֶךְ שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְאַבְּקִים וְנִלְחָמִים וְנִתְגַּבְּרִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, שֶׁכְּשֶׁאֶחָד רוֹאֶה שֶׁחֲבֵרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, אֲזַי הוּא מִתְחַזֵּק מְאֹד, וּמִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר. כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁרוֹאִין הַבַּעֲלֵי דִּינִים, שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר עַל הַיִּסּוּרִין וּלְבַטְּלָם, עַל יְדֵי הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל, אֲזַי הֵם מִתְחַזְּקִים וּמִתְגַּבְּרִים בְּיוֹתֵר. וְעַל־כֵּן אַחַר כָּךְ כְּשֶׁשָּׁב מֵהַבִּטּוּל, אֲזַי הַיִּסּוּרִין הֵם גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִקֹּדֶם, כִּי הֵם מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדּוֹ, מֵחֲמַת שֶׁרוֹצֶה לִבְרֹחַ מֵהֶם וְכַנַּ"ל:

אַךְ אַחַר כָּךְ מְקִלִּים הַיִּסּוּרִין וּמִתְנַחֲמִין עֲלֵיהֶם עַל יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה, שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִין. כִּי עַל־יְדֵי הַיִּסּוּרִין בָּא לִבְחִינַת בִּטּוּל כַּנַּ"ל, וְאַחַר כָּךְ, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁב מֵהַבִּטּוּל, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵהָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאָר מֵהַבִּטּוּל, עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה. כִּי עַל־יְדֵי הַבִּטּוּל שֶׁנִּתְבַּטֵּל אֶל הַתַּכְלִית, וְהִשִּׂיג שֶׁכָּל הַיִּסּוּרִין הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד, עַל יְדֵי זֶה נִתְמַלֵּא שִׂמְחָה.

וְהַשִּׂמְחָה הוּא כְּלִי אֶל חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח): בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, יָרְדוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא מַלְאָכִים וְנָתְנוּ שְׁנֵי כְּתָרִים בְּרֹאשׁ כָּל אֶחָד, וּכְשֶׁחָטְאוּ וְכוּ', וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִירָן לָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם. נִמְצָא שֶׁהַשִּׂמְחָה הִיא בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה.

וְעַל יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הָרְשִׁימוּ שֶׁל הַבִּטּוּל כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה מְקָרְרִין הַיִּסּוּרִין אַחַר כָּךְ, כִּי עַל יְדֵי זֶה מְכַבִּין צִמְאוֹן הַנֶּפֶשׁ, כִּי הַרְגָּשַׁת הַיִּסּוּרִין הוּא בְּחִינַת צִמְאוֹן הַנֶּפֶשׁ, כִּי צִמָּאוֹן הוּא עַל יְדֵי מְלִיחוּת, וּמְלִיחוּת הוּא בְּחִינַת יִסּוּרִין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה): נֶאֱמַר בְּרִית בְּמֶלַח, וְנֶאֱמַר בְּרִית בְּיִסּוּרִין.

כִּי הַנֶּפֶשׁ הִיא בַּת הַשֵּׂכֶל, כִּי עִקַּר גִּדּוּל הַנֶּפֶשׁ הוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, שֶׁמְּגַדְּלָהּ וּמְתַקְּנָהּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י״ט:ב׳): גַּם בְּלֹא דַּעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב. וּכְשֶׁהַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי הוּא עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, אֲבָל כְּשֶׁנִּפְגָּם הַשֵּׂכֶל, אֲזַי הוּא בְּחִינַת אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה (תהילים ק״ז:ל״ד). וְהַמְלִיחוּת הוּא בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁמַּרְגִּישִׁין עַל־יְדֵי שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל, וְהוּא בְּחִינַת צִמְאוֹן הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל. וְעַל יְדֵי הַהִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה מְקָרְרִין הַיִּסּוּרִין, וּמְכַבִּין הַצִּמָּאוֹן, בִּבְחִינוֹת (ישעיהו נ״ה:א׳): הוֹי כָל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם.

וְזֶה בְּחִינוֹת (תהילים צ״ד:י״ב): אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ; כִּי עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִין זוֹכֶה לְהִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְזֶה סִימָן שֶׁפָּעַל עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִין וְקִבְּלָם כָּרָאוּי, כְּשֶׁזּוֹכֶה אַחַר כָּךְ לְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, שֶׁזֶּה סִימָן שֶׁזָּכָה לִבְחִינוֹת בִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית עַל־יְדֵי הַיִּסּוּרִין, וְעַל יְדֵי זֶה זָכָה לְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, עַל־יְדֵי הָרְשִׁימוּ כַּנַּ"ל:

וְהַבַּעַל הַשָּׂדֶה הַנַּ"ל, כְּשֶׁעֵינָיו מְאִירוֹת, בִּבְחִינוֹת שְׂדֵה צוֹפִים, אֲזַי יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד, אִם הוּא קָרוֹב אֶל הַתַּכְלִית. וּכְשֶׁרוֹאֶה בְּאֶחָד שֶׁרָחוֹק מֵהַתַּכְלִית, אֲזַי אֵין תְּפִלָּתוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי כַּנַּ"ל, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה, וּכְשֶׁעוֹמֵד בְּסוֹף הַתֵּבָה, שׁוֹכֵחַ תְּחִלַּת הַתֵּבָה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִכְלֹל תְּפִלָּתוֹ בִּבְחִינוֹת אֶחָד כַּנַּ"ל. וְהַבַּעַל הַשָּׂדֶה הַנַּ"ל, מִסְתַּכֵּל בּוֹ, וּמְבִיאוֹ אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנַּ"ל. וַאֲזַי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁעוֹמֵד בְּסוֹף הַתְּפִלָּה, עֲדַיִן הוּא עוֹמֵד בִּתְחִלַּת הַתֵּבָה שֶׁל תְּחִלַּת הַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינוֹת (שבת קד): מַנְצַפַּ"ךְ צוֹפִים אָמְרוּ, וּמַסִּיק שָׁם, שֶׁהַצּוֹפִים תִּקְּנוּ הֵי בִּתְחִלַּת תֵּבָה וְהֵי בְּסוֹף תֵּבָה.

צוֹפִים זֶה בְּחִינוֹת הַבַּעַל הַשָּׂדֶה, כְּשֶׁעֵינָיו בִּבְחִינוֹת שְׂדֵה צוֹפִים כַּנַּ"ל, אֲזַי יָכוֹל לְתַקֵּן וּלְהִסְתַּכֵּל עַל אוֹתָם שֶׁהֵם סְמוּכִים אֶל הַתַּכְלִית, וּכְשֶׁעוֹמְדִים בְּסוֹף הַתְּפִלָּה עֲדַיִן הֵם בִּתְחִלַּת הַתֵּבָה כַּנַּ"ל. וְעַל אוֹתָם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵהַתַּכְלִית, וְהֵם בְּחִינוֹת סוֹף תֵּבָה, כִּי כְּשֶׁהֵם בְּסוֹף הַתֵּבָה, הֵם בְּסוֹף הַתֵּבָה מַמָּשׁ כַּנַּ"ל. וְהַצּוֹפִים מְתַקְּנִים אוֹתָם, וּמְבִיאִים אוֹתָם אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינוֹת: שְׁכָחוּם וְחָזְרוּ וְיִסְּדוּם, הַיְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵהַתַּכְלִית, שָׁכְחוּ תְּחִלַּת הַתֵּבָה, כִּי אֵינָם כּוֹלְלִים תְּפִלָּתָם בִּבְחִינַת אֶחָד כַּנַּ"ל, וְחָזְרוּ וְיִסְּדוּם וְתִקְּנוּ אוֹתָם, שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנַּ"ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת.

בֹּעַז הוּא הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז׳:י״ט): הַחָכְמָה תָּעֹז לְחָכָם.

רוּת הִיא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁמִּמֶּנָּה יוֹצֵא הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלּוֹת וְהַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז:): לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רוּת, שֶׁמִּמֶּנָּה יָצָא דָּוִד שֶׁרִוָּה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת.

הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי – כִּי הַנֶּפֶשׁ הִיא בַּת הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ, הַיְנוּ הַשְׁמַע לְאָזְנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא בְּפִיךָ, הַיְנוּ הַטֵּה אָזְנֶיךָ וּשְׁמַע בַּקָּשַׁת הַדִּבּוּר וְתַחֲנוּנָיו, שֶׁמְּבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן לְבַל תִּתְפָּרֵד מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ:

אַל תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר – כַּנַּ"ל, כִּי כָּל הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּרִים הֵם לִקּוּטִים יְקָרִים שֶׁמְּלַקְּטִים בְּשָׂדוֹת עֶלְיוֹנִים כַּנַּ"ל. וְהַדִּבּוּר מְבַקֵּשׁ מֵהַנֶּפֶשׁ, לְבַל תֵּלֵךְ מֵאִתּוֹ לִלְקֹט לִקּוּטִים אֲחֵרִים כַּנַּ"ל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי צָרִיךְ לֵילֵךְ וְלִלְקֹט יוֹתֵר כַּנַּ"ל, אַךְ:

וְגַם וְלֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה – הַיְנוּ, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁתֵּלֵךְ לְתֵבָה אַחֶרֶת, אַל תַּעֲבֹר מִתֵּבָה רִאשׁוֹנָה כַּנַּ"ל, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל. וְזֶה:

עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן – הַיְנוּ בְּחִינַת הַהִסְתַּכְּלוּת עַל הַתַּכְלִית, כִּי הַקְּצִירָה הִיא תַּכְלִית הַחֲרִישָׁה וְהַזְּרִיעָה.

הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ – זֶה בְּחִינַת סְתִימַת הָעֵינַיִם, שֶׁצָּרִיךְ לְסוֹגְרָם, וּלְחַבֵּר הָרְאוּת לְכַוְּנוֹ אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל, כִּי בְּלֹא זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל.

וְזֶה: הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים – לְשׁוֹן צַוְתָּא וְהִתְחַבְּרוּת, שֶׁצָּרִיךְ לְצַוֵּת וּלְחַבֵּר הָרְאוּת כַּנַּ"ל. וְהָעֵינַיִם נִקְרָאִים נְעָרִים, כִּי הֵם מְשָׁרְתֵי הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל, כִּי הָרְאוּת הוּא שָׁלִיחַ וּמְשָׁרֵת לְהַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ: לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ – בְּחִינַת נִגְעֵי הַנֶּפֶשׁ. כִּי כְּשֶׁהָרְאוּת נִתְפַּזֵּר, וְרוֹאֶה כָּל מַה שֶּׁלְּפָנָיו, הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵם וְסוֹגֵר עֵינָיו מֵחֵזוּ דְּהַאי עָלְמָא כַּנַּ"ל, זֶהוּ בְּחִינַת נִגְעֵי הַנֶּפֶשׁ. וְצָרִיךְ לְצַוֵּת וּלְחַבֵּר אֶת הַנְּעָרִים, דְּהַיְנוּ הָרְאוּת, לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל מִן הַצַּד עַל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, לְבִלְתִּי לְנַגֵּעַ אֶת הַנֶּפֶשׁ, וְאָז יוּכַל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל, וַאֲזַי עַל יְדֵי הַהִסְתַּכְּלוּת עַל הַתַּכְלִית, נִתְבַּטְּלִין כָּל הַיִּסּוּרִין כַּנַּ"ל.

אַךְ אַחַר כָּךְ כְּשֶׁשָּׁב מֵהַבִּטּוּל, מִתְגַּבְּרִין הַיִּסּוּרִין בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת צִמְאוֹן הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל. וְזֶה:

וְצָמִית וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים – כִּי לְכַבּוֹת הַצִּמָּאוֹן הוּא עַל־יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה, שֶׁמְּקַבְּלִין הַמֹּחִין, שֶׁהֵם הַכֵּלִים שֶׁל הַשֵּׂכֶל, עַל־יְדֵי הָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאָר מֵהַבִּטּוּל כַּנַּ"ל, וּמִשָּׁם שׁוֹתָה הַנֶּפֶשׁ לְכַבּוֹת צִמְאוֹנָהּ כַּנַּ"ל.

וְזֶה: וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים – כִּי הַנְּעָרִים שֶׁהֵם עֵינֵי הַשֵּׂכֶל, הֵם שׁוֹאֲבִין הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה, מֵהָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאָר מֵהַהִסְתַּכְּלוּת עַל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטְּלִין הַיִּסּוּרִין אַחַר כָּךְ, וּמְכַבִּין צִמְאוֹן הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת הַגַּן עֵדֶן, בְּחִינַת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. גַּן הוּא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת (ירמיהו ל״א:י״ב): וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה. עֵדֶן הוּא בְּחִינַת הַתַּכְלִית. כִּי עֵדֶן עַיִן לֹא רָאֲתָה (כמו שאמרו רז"ל ברכות לד:), בְּחִינַת בִּטּוּל כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת מָחוֹל לַצַּדִּיקִים לְעָתִיד לָבוֹא, וְכָל אֶחָד מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ וְכוּ' (תענית לא).

מָחוֹל, זֶה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה, שֶׁהִיא כְּלִי לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה עַל יְדֵי הַבִּטּוּל, שֶׁעַל־יְדֵי הַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ מִן הַבִּטּוּל, מִשָּׁם בָּאָה הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הַכֵּלִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם.

וְזֶה בְּחִינַת מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ. מַרְאֶה, זֶה בְּחִינַת הַמַּרְאֶה וְהַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ, שֶׁמִּשָּׁם בָּאָה הַתּוֹרָה. וְזֶה בְּחִינַת מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ, בְּחִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת (שמות לא): אֶצְבַּע אֱלֹקִים: