← מסלול רבי נחמן

ליקוטי עצות, הקדמה מדפוס ראשון

הַקְדָּמָה מִדְּפוּס רִאשׁוֹן בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ, וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים, וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. נְטִיעָה מַמָּשׁ אֲשֶׁר עוֹשָׂה פֵּירוֹת תָּדִיר. וְזֹאת הַנְּטִיעָה אֵינוֹ מִתְקַבֶּלֶת אֶלָּא בַּעֲפָרוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, לֹא בְּעָפָר אַחֵר, בְּטֶבַע הַנְּטִיעוֹת שֶׁאֵינָן מִתְקַבְּלוֹת בְּכָל עָפָר רַק בַּעֲפָרוֹ. וּמִזֶּה הַטַּעַם צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בשודיכין, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִפְגַּם עָפָר שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְעַל כֵּן מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עֲפָרוֹ שֶׁלֹּא לִינֹק עֲשָׂבִים רָעִים, וּמֵרִיק מָטָר תָּדִיר, הַיְנוּ דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי" (דברים ל״ב:ב׳), אֲזַי מְגַדֵּל פֵּירוֹת בְּטוּב טָעַם וָרֵיחַ וְנֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה. וְאִם חָלִילָה אֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת עֲפָרוֹ, אֲזַי מְגַדֵּל עִנְּבֵי בֹּסֶר וּמַקְהֶה שִׁנּוֹ, וַאֲפִילוּ תּוֹרָתוֹ וּמִצְוֹתָיו אֵין בָּהֶם טָעַם וְרֵיחַ. וְנַחְזֹר לְעִנְיָנוֹ, שֶׁבְּרֹב טוּבוֹ נָטַע בְּתוֹכֵנוּ דַּיְקָא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָצָה לְהֵטִיב לְעָם קָדְשֵׁנוּ שֶׁיֶּהֱנוּ מִטּוּבוֹ בְּכָל עֵת בְּהִתְחַדְּשׁוּת, כִּנְטִיעָה זוֹ שֶׁמְּגַדֶּלֶת בְּכָל עֵת מִמִּינוֹ בְּהִתְחַדְּשׁוּת לְכָל אֶחָד, כְּפִי הַשְׁגָּחָתוֹ עַל עֲפָרוֹ, מַה שֶׁלֹּא זָכוּ אֲפִילוּ מַלְאֲכֵי מַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ" (דברים ל״ג:ב׳), כִּי הֵם אֵינָם עָפָר וְאֵין הַתּוֹרָה עוֹשָׂה פֵּירוֹת. וְעַל כֵּן בָּעָם הַקָּדוֹשׁ נִתְחַדֵּשׁ בְּכָל דּוֹר סְפָרִים חֲדָשִׁים מִמִּינָהּ מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְכָל הַתַרְיַ"ג מִצְווֹת הֵם תַּרְיַ"ג עָטִין לָבוֹא עַל יָדָם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת לָדַעַת ד', לְכָל אֶחָד כְּפִי שֶׁמְּקַיֵּם הָעֵצוֹת הַתּוֹרָה כֵּן נִתְרוֹמֵם דַּעְתּוֹ וְנִתְלַהֵב לִבּוֹ לַעֲבוֹדַת ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב אִתְפַּשְׁטוּתָא דְּמֹשֶׁה בְּכָל דָּרָא. וְהַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר הִמְצִיאוּ לָנוּ בְּהִתְחַדְּשׁוּת מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְפִי דָּרָא, עֵצוֹת לִשְׁלֵמוּת הַנַּ"ל. וַאֲקַוֶּה לַה' שֶׁכָּל אֶחָד יִמְצָא בּוֹ עֲצַת ה', לְהַצִּיל נַפְשׁוֹ מִיֵּצֶר הָרָע וְלֹא לְקַלְקֵל עֲפָרוֹ. כֹּה יִתֵּן. אָמֵן:
ליקוטי עצות, הקדמה מדפוס ראשון

מקורות שנשען עליהם

וַיֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִימִינ֕וֹ (אשדת) [א
יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב׃

מקורות קרובים לעיון

הצעות חיפוש אוטומטיות מתוך כתבי ברסלב בלבד. הקשר והמשמעות — עליך; המערכת אינה מציעה פרשנות ואינה קובעת שיש כאן קשר.

ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות העושה שליח לגבות חובו 3ליקוטי הלכות
וְכָל זֶה מְבֹאָר הֵיטֵב לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם בְּפָרָשַׁת יְצִירַת הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וְכוּ' וַיִּטַּע ה'
ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות ערלה 4ליקוטי הלכות
וְעַל-כֵּן מְסַכְּכִין בִּפְסֹלֶת דַּיְקָא. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּפְסֹלֶת גֹּרֶן וְיֶקֶב הַכָּתוּב מְדַבֵּר. בָּזֶה מַרְאֶה לָנוּ ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא דָּן אוֹתָנוּ לְכַף זְכוּת לְפִי מְקוֹמוֹ שֶׁל כָּ
ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות נשיאת כפים 5ליקוטי הלכות
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נְדָרִים פֶּרֶק א) שֶׁעִקַּר הַחֻרְבָּן הָיָה עַל שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָה ט), עַל מַה אָבְדָה הָאָרֶץ וְכוּ'