ליקוטי תפילות, חלק א 101

[עַל־פִּי תּוֹרָה קמ"ד - אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ א'] מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, הַחֲיֵינִי וְקַיְּמֵנִי וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים,

וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרִי וְלֶאֱחֹז אֶת כָּל תַּאֲווֹתַי בְּיָדִי תָּמִיד, אֲפִלּוּ הַתַּאֲווֹת שֶׁל הֶתֵּר, וַאֲפִלּוּ בַּיָּמִים שֶׁהֻתְּרָה בָּהֵן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, אֶזְכֶּה לֶאֱחֹז בְּיָדִי אֲפִלּוּ הַתַּאֲווֹת שֶׁהִתַּרְתָּ לָנוּ שֶׁנִּקְרָאִים חֶצְיוֹ לָכֶם, לְהִתְנַהֵג גַּם בָּהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה לְשִׁמְךָ לְבַד, בְּלִי שׁוּם תַּאֲווֹת הַגּוּף כְּלָל:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֱמֹר לְצָרוֹתַי דַּי,

וּמַהֵר לְגָאֳלֵנִי גְאֻלָּה שְׁלֵמָה מִכָּל הַתַּאֲווֹת. חוּס וַחֲמֹל נָא עַל נַפְשִׁי הָאוּמְלָלָה, אֲשֶׁר נִפְגְּמָה מְאֹד עַל־יְדֵי תַאֲווֹתַי הָרָעוֹת, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ.

חוּסָה עָלַי מֵעַתָּה כְּרֹב רַחֲמֶיךָ כְּרֹב חֲסָדֶיךָ, וְתֵן לִי כֹחַ וּגְבוּרָה וְעֵצָה אֲמִתִּיִּית בְּכָל־עֵת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְבַטֵּל אֶת כָּל תַּאֲווֹתַי לְגַמְרֵי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים חַיִּים נִצְחִיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא,

וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיַּגִּיעַ עֵת פְּטִירָתִי מִן הָעוֹלָם, לֹא יִהְיֶה חִלּוּק אֶצְלִי כְּלָל בֵּין הַחַיִּים לְאַחַר מִיתָה, רַק הַכֹּל יִהְיֶה שָׁוֶה אֶצְלִי,

וְתָמִיד אֶזְכֶּה לַעֲבֹד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, בֵּין בְּחַיַּי בָּעוֹלָם הַזֶּה, בֵּין לְאַחַר הִסְתַּלְקוּתִי לָעוֹלָם הַבָּא, עַד שֶׁאֶהְיֶה חַי תָּמִיד אֲפִלּוּ לְאַחַר הִסְתַּלְקוּתִי.

וְאֶחְיֶה וְלֹא אָמוּת לְעוֹלָם. וְאֶהְיֶה בִּכְלַל הַצַּדִּיקִים שֶׁאֲפִלּוּ בְּמִיתָתָן קְרוּיִים חַיִּים. לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ.

שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי כִּי יְהֹוָה גָּמַל עָלָיְכִי. כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי. אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְהֹוָה בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים.

לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ וְלֹא כָּל יוֹרְדֵי דוּמָה. וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ.

כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת הֲלֹא רַגְלַי מִדֶּחִי לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּאוֹר הַחַיִּים.

כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. אָמֵן וְאָמֵן: