ליקוטי תפילות, חלק א 113

[עַל־פִּי תּוֹרָה קכ"ג - עַם נָבָל וְלֹא חָכָם] אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהֹוָה. אַשְׂכִּילָה בְּדֶרֶךְ תָּמִים מָתַי תָּבוֹא אֵלָי אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי. תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ. וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ פְּדֵנִי וְחָנֵּנִי.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, הַתָּמִים בְּמַעֲשָׂיו, הַתָּם וּמִתַּמָם עִם תְּמִימִים. רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי לִתְמִימוּת בֶּאֱמֶת,

וְאֶזְכֶּה לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמִי בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים וּתְמִימִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר, אֲשֶׁר זָכוּ לְשַׁמֵּשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְקַבֵּל מֵהֶם דֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַיָּשָׁר.

וְאֶזְכֶּה לְסַלֵּק וּלְבַעֵר וּלְבַטֵּל כָּל חָכְמָתִי וְשִׂכְלִי וְדַעְתִּי נֶגְדָּם, כְּאִלּוּ אֵין לִי שׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל, רַק לְקַיֵּם כָּל הַיּוֹצֵא מִפִּיהֶם, וְעַל כָּל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ כִּי הוּא זֶה, לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאל.

רַחֵם עָלַי בַּעַל הָרַחֲמִים, וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי בִּלְבּוּלִים וּמִכָּל מִינֵי חָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁאֵינָם אֲמִתִּיִּים, רַחֵם עָלֵינוּ וְהַצִּילֵנוּ מֵהֶם, אַל יִשְׁעוּ אֶל דַּרְכֵיהֶם לִבִּי,

וְלֹא אָסוּר מֵאִמְרֵי פִּיהֶם שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הַאֲמִתִּיִּים, הַמְּנַהֲלִים אוֹתָנוּ בְּרַחֲמִים בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת עַל פִּי דַרְכֵי הַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ מִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

שָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי כְּפִירוֹת וּבִלְבּוּלֵי אֱמוּנָה הַבָּאִים מֵחָכְמוֹת הָאֵלֶּה.

זַכֵּנוּ וְהַכְנִיסֵנוּ לְתוֹךְ דַּרְכֵי הַתְּמִימוּת בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וּלְקַיֵּם אֶת כָּל תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה וּבֶאֱמֶת וּבְתָמִים כָּל יְמֵי חַיַּי. יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ.

כִּי אַתָּה הוּא יְהֹוָה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתָּ שְׁמוֹ אַבְרָהָם. וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ, כִּי הָלַךְ לְפָנֶיךָ בִּתְמִימוּת, כִּי הָיָה רֹאשׁ לְכָל הַמַּאֲמִינִים הָאֲמִתִּיִּים הַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים, הָעוֹבְדִים אוֹתְךָ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה,

בִּזְכוּתוֹ וּבִזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְהַתְּמִימִים, רַחֵם עָלַי, וְזַכֵּנִי לְהַתְחִיל מֵעַתָּה לֵילֵךְ בְּדַרְכְּךָ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה.

וְתָסִיר מִמֶּנִּי לֵבָב הָעִקֵּשׁ שֶׁלֹּא יִשְׂטֶה לְבָבִי אֶל דַּרְכֵי הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל הַנּוֹהֲגִים בָּעוֹלָם, שֶׁהֵם מְבַלְבְּלִים וּמוֹנְעִים מְאֹד מִלַּחְשֹׁב עַל תַּכְלִיתֵנוּ וְסוֹפֵנוּ וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת.

וַאֲבַעֵר וַאֲסַלֵּק מִלְּבָבִי כָּל הַחָכְמוֹת הָאֵלֶּה, וְאֵדַע הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ גֹּדֶל שְׁטוּתִי וְחֶסְרוֹנִי מֵהַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי. וּכְתִיב, וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדַע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ. וּכְתִיב, אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי.

רַחֵם עָלַי לְבַל אֶטְעֶה בְּעַצְמִי בְּשׁוּם חָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַמְבַלְבְּלִין הַרְבֵּה, רַק אֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּי רַבּוֹתֵינוּ הָאֲמִתִּיִּים, וּלְבַטֵּל דַּעְתִּי וְשִׂכְלִי נֶגְדָּם לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ אֵין לִי שׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל, כַּאֲשֶׁר הוּא בֶּאֱמֶת.

וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ. וְנֶאֱמַר, יְהֹוָה מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ. הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ.

חֲמֹל עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ,

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי: