ליקוטי תפילות, חלק א 135

[עַל־פִּי תּוֹרָה רי"ב - מְחָאַת כַּף אֶל כַּף] יָחִיד קַדְמוֹן, אֲשֶׁר אַתָּה סָתוּם וְנֶעְלָם מִכָּל הָעוֹלָמוֹת כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָה בָּךְ כְּלָל, אַךְ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, חָמַלְתָּ עָלֵינוּ וְנָתַתָּ לָנוּ רְשׁוּת לְדַמּוֹת וּלְכַנּוֹת אוֹתְךָ עַל־יְדֵי שֵׁמוֹת וְכִנּוּיִים וְתְאָרִים, אֲשֶׁר גִּלּוּ לָנוּ נְבִיאֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ זוֹכִים לְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינַת כְּבוֹדְךָ עָלֵינוּ.

עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה מֵעַתָּה לְהִתְעוֹרֵר וּלְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמֶת לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתֵנוּ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה בֶּאֱמֶת, שֶׁנַטֶּה אָזְנֵינוּ הֵיטֵב לְכָל הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים שֶׁאָנוּ מוֹצִיאִים מִפִּינוּ בְּכָל סֵדֶר הַתְּפִלָּה,

בְּבִרְכּוֹת הַשַּׁחַר, וּבְסֵדֶר הַקָּרְבָּנוֹת, וּבִפְסוּקֵי דְזִמְרָה, וּבִקְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ, וּבִתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וּבְתַחֲנוּנִים שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, וּבִקְדֻשָּׁה דְּסִדְרָא, וְשִׁיר שֶׁל יוֹם, וּבְכָל פְּרָטֵי הַתְּפִלָּה,

אֲשֶׁר כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַשְּׁבָחִים וְתְאָרִים שֶׁאָנוּ מְדַמִּין וּמְכַנִּים אוֹתְךָ בָּהֶם, כֻּלָּם הֵם תְּמוּנַת יְהֹוָה,

זַכֵּנוּ לְהִתְפַּלֵּל וּלְסַדֵּר שְׁבָחִים לְפָנֶיךָ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מֵעוּמְקָא דְּלִבָּא בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִמְחִיאַת כַּפַּיִם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וּבְחֵשֶׁק נִמְרָץ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְהַבִּיט בִּתְמוּנַת יְהֹוָה. וִיקֻיַּם בָּנוּ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד, וּתְמוּנַת יְהֹוָה יַבִּיט.

גַּם נִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה עַל־יְדֵי מְחִיאַת כַּפַּיִם, שֶׁתִּהְיֶה תְפִלָּתֵנוּ בִּבְחִינַת, וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם. גַּם נִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתִּהְיֶה נִכְלֶלֶת תְּפִלָּתֵנוּ בְּתוֹךְ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם יַד כּוֹתֶבֶת וְיַד חוֹתֶמֶת.

רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ לִתְפִלָּה בְּכַוָּנַת הַלֵּב בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ יָדֵינוּ לְהַמְחָאַת כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַבִּיט בִּתְמוּנַת יְהֹוָה וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר רַק בִּשְׁבִיל זֶה נוֹצָרְנוּ כְּדֵי לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת.

עָזְרֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, לְבַל אוֹבַד עוֹד חַס וְשָׁלוֹם טוֹב אֲמִתִּי וְנִצְחִי כָּזֶה אֲשֶׁר בְּיָדִי לִזְכּוֹת בּוֹ בְּכָל־עֵת,

פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה, מַהֵר עֲנֵנִי יְהֹוָה כָּלְתָה רוּחִי, אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר. הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ. יְהֹוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ, הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה.

וְזַכֵּנִי לְהִתְקַשֵּׁר לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בֶּאֱמֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֶזְכֶּה לְכֹחַ הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת לְדַבֵּר דִּבּוּרִים הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְיִרְאַת שָׁמַיִם.

יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ. אֲבָרְכָה אֶת יְהֹוָה בְּכָל־עֵת תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי. תְּהִלַּת יְהֹוָה יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: