ליקוטי תפילות, חלק א 139

[עַל־פִּי תּוֹרָה רכ"ח - שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִסְתַּכֵּל בַּנְּשָׁמָה] סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל הַנּוֹפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים.

חוּס וַחֲמֹל וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל נַפְשׁוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמֻּנָּחִים בְּמָקוֹם שֶׁמֻּנָּחִים, וְגַלֵּה לָהֶם וְלָנוּ אֶת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְתַקֵּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וְלַהֲשִׁיבָם אֵלֶיךָ וּלְתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת. וְזַכֵּנוּ כֻלָּנוּ בֵּית־יִשְׂרָאֵל, לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת,

כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ גֹּדֶל עֹצֶם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ עַל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְעַל סִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְהַנִּקְרָאִים עַל שְׁמָם הַקָּדוֹשׁ.

אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁעָבַר בְּעִנְיַן זֶה, וּמַה שֶּׁעוֹבֵר עַתָּה עֲדַיִן בְּעִנְיַן זֶה, כִּי נַעֲשָׂה קַטֵיגוֹרְיָא גְּדוֹלָה בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְאַנְשֵׁיהֶם, וַעֲדַיִן הַמַּחֲלֹקֶת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת וּמִתְעוֹרֶרֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר,

וּבְוַדַּאי כַּוָּנָתְךָ לְטוֹבָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרְבוּ הַנְּפָשׁוֹת אֶל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת מִתּוֹךְ יִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי אֵין רָאוּי לְקָרְבָם מִתּוֹךְ גְּדֻלָּה רַק מִתּוֹךְ מַחֲלֹקֶת וְיִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת רַבּוֹת, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל־יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְכוּ'.

אֲבָל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַמְּנִיעוֹת הוּא יוֹתֵר מִדַּאי שֶׁקָּשֶׁה לְסוֹבְלוֹ, וְקָשֶׁה מְאֹד לְשׁוּם נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְדַרְכֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, מִגֹּדֶל עֹצֶם הַמַּחֲלֹקֶת וְהַמְּנִיעוֹת בְּלִי שִׁעוּר.

וְעַתָּה מַה נַּעֲשֶׂה אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֲדוֹן כֹּל, מָלֵא רַחֲמִים, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, צוֹפֶה נִסְתָּרוֹת, בּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְהָקֵל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַשְׁקֵט הָרִיב, וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם.

כִּי בְצוֹק הָעִתִּים הַלָּלוּ אֲפִלּוּ אִם (יִהְיֶה שָׁלוֹם) בְּעֵת הַשָּׁלוֹם גָּדוֹל, עֲדַיִן רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּלִי שִׁעוּר, וּבְוַדַּאי כָּל יְמֵי הַגָּלוּת צָרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת מִתּוֹךְ יִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת, אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם.

רַחֵם עָלֵינוּ, מָלֵא רַחֲמִים, וַעֲשֵׂה אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ נֵלֵךְ וְאֶת מִשְׁפָּטֶיךָ (וּמִצְוֹתֶיךָ) נִשְׁמֹר, וְגַלֵּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם מְהֵרָה.

יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם אֶת אוֹר הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא, שֶׁאַתָּה מֵאִיר בָּעוֹלָם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִיּוֹם מַתַּן תּוֹרָה עַד (הַיּוֹם) הַדּוֹר הַזֶּה,

וּבִפְרָט אוֹר הָאֱמֶת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם כְּדֵי לָשׁוּב אֵלֶיךָ וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת.

שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי, יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ. הוֹרֵנִי יְהֹוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ.

כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד, וּבְוַדַּאי תִּגְמֹר הַכֹּל כִּרְצוֹנְךָ.

רַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחַרְתָּ, וּמַהֵר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת לְמַעַן תַּצִּיל וְתִשְׁמֹר כַּמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מִמַּה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ לְהַצִּילָם וּלְשׁוֹמְרָם,

וּבִפְרָט לְשׁוֹמְרָם מִפַּח יוֹקְשִׁים, מֵהָרְשָׁתוֹת וְהַמִּכְמוֹרוֹת שֶׁפָּרְשׂוּ עַתָּה הַכּוֹפְרִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים עַל נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי בָּתֵּי חִנּוּכָם הָרָעָה.

תֶּן לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם, הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם. וְהַצֵּל וּשְׁמֹר נַפְשׁוֹת עַמְּךָ בֵּית־יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִלָּכְדוּ בְּרִשְׁתָּם וּבִמְצוּדָתָם.

רַחֵם עָלֵינוּ בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וְגַלֵּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם מְהֵרָה, שֶׁיִּזְכּוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם לֵידַע אֲמִתַּת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים וְרוּם מַעֲלַת תָּקְפָּם וּגְדֻלָּתָם, וְגֹדֶל עֹצֶם כֹּחָם לְהָשִׁיב כָּל בָּאֵי עוֹלָם אֵלֶיךָ.

רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים. מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים הִתְרַצֵּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר.

רְאֵה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. וְאַתָּה הִבְטַחְתָּנוּ, כִּי אֵין דּוֹר יָתוֹם, וּבְוַדַּאי גַּם עַתָּה נִמְצָאִים צַדִּיקִים הַמְּאִירִים לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ, אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהָשִׁיב כָּל (יִשְׂרָאֵל) הָעוֹלָם אֵלֶיךָ, אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נֶעֶלְמוּ מֵעֵינֵינוּ.

זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל עֹז לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וּלְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים וְלִירֵאִים אֲמִתִּיִּים וּלְכָל הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם. וְנִזְכֶּה לִינֹק וְלִשְׁאֹב מִמַּעְיְנֵי חָכְמָתָם וּלְקַבֵּל עַמְקוּת עֵצוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשׁוֹת וְהָאֲמִתִּיּוֹת, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי.

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: