ליקוטי תפילות, חלק א 143
[עַל־פִּי תּוֹרָה ר"נ - הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זוֹכֵר אֶת בָּנָיו וְמוֹרִיד שְׁנֵי דְּמָעוֹת]
יָ'חִיד הַ'מַּשְׁגִּיחַ וּ'מַנְהִיג הָ'עוֹלָם בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, הַכֹּל לְטוֹבָה, וַאֲפִלּוּ כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַצָּרוֹת וְכָל הַהַרְפַּתְקָאוֹת הָעוֹבְרִים עָלֵינוּ בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָטִיּוּת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הַכֹּל לְטוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי כַוָּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לְטוֹבָה תָמִיד.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, מֵעֹצֶם חֶשְׁכַת הַגָּלוּת, אֲשֶׁר אָנוּ שְׁרוּיִם בֵּין הָעֲכּוּ"ם, נִתְעַרְבֵּב וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתֵּנוּ, עַד אֲשֶׁר אֵין בָּנוּ דַעַת לְהָבִין וְלֵידַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ, הַכֹּל בָּא בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִיִּית מֵאִתְּךָ לְטוֹבָתֵנוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַרְגִּישִׁין מְאֹד כְּאֵב וּמַכְאוֹב עֹצֶם רִבּוּי צָרוֹתֵינוּ וְגָלוּתֵנוּ,
ליקוטי תפילות, חלק א 143
וּמַה נַּעֲשֶׂה, מָרָא דְּעַלְמָא כֹּלָּא, כִּי אֶחָד תָּלוּי בַּחֲבֵרוֹ, כִּי הַגָּלוּת גּוֹרֵם הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, וְהִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת גּוֹרֵם הַגָּלוּת,
ליקוטי תפילות, חלק א 143
כִּי עִקָּר הַגָּלוּת וְעִקָּר הַצָּרוֹת וְהַצַּעַר שֶׁמַּרְגִּישִׁין מְרִירוּת הַגָּלוּת, הַכֹּל הוּא מֵחֲמַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, מַה שֶּׁאֵין אָנוּ מְבִינִין וְיוֹדְעִין שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד לְטוֹבוֹתֵינוּ הַנִּצְחִיוֹת, וּלְכַלֵּא הָרֶשַׁע וּלְהָתֵם חַטָּאוֹת וּלְהָבִיא צֶדֶק עוֹלָמִים,
ליקוטי תפילות, חלק א 143
כִּי אִם הָיִינוּ שְׁלֵמִים בְּדַעְתֵּנוּ לָדַעַת תָּמִיד בְּדַעַת שָׁלֵם שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ מֵאִתְּךָ, לֹא הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים כְּלָל צַעַר הַגָּלוּת, וְאָז הָיִינוּ שָׁבִים אֵלֶיךָ וְהָיִינוּ מְמַהֲרִים לָצֵאת לְחֵרוּת מֵהַגָּלוּת,
ליקוטי תפילות, חלק א 143
אֲבָל מֵחֲמַת חֶשְׁכַת הַגָּלוּת נִלְכְּדוּ כַּמָּה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ יֵשׁ טֶבַע חַס וְשָׁלוֹם, וְתוֹלִין בַּטֶּבַע, וּמֵחֲמַת זֶה מַרְגִּישִׁין מְרִירוּת הַגָּלוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת כָּל כָּךְ.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
וְעַתָּה מַה נַּעֲשֶׂה אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת וּמָשַׁךְ עָלֵינוּ הַשִּׁעְבּוּד מְאֹד מְאֹד, יוֹם יוֹם נֹאמַר מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפֵנוּ, וְעַד מָתַי, וְעַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן. מָתַי תָּשׁוּב הַמְּלוּכָה לְבֵית דָּוִד. מָתַי תָּשִׁיב יִשְׂרָאֵל אֵלֶיךָ. מָתַי תָּשׁוּב לְאַרְצֵנוּ וּלְבֵית מִקְדָּשֵׁנוּ. עַד אָנָה בְּכִיָּה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם. מָתַי תְּרַחֵם עַל כָּל צָרוֹת נַפְשֵׁנוּ וּמְרִירוּתֵנוּ,
ליקוטי תפילות, חלק א 143
(וּבִפְרָט עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַקָּשָׁה וְהַמָּרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נִגְזְרָה עָלֵינוּ, לִהְיוֹת יְהוּדִי יַעֲלֶה לְמִלְחָמָה אוֹי מִי יָקוּם בָּזֶה. מִי יָכוֹל לְסַפֵּר צָרָה הַמָּרָה הַזֹּאת, כִּי רַע וָמָר, כִּי נָגַע עַד הַנֶּפֶשׁ):
ליקוטי תפילות, חלק א 143
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
חוּס וַחֲמֹל וְרַחֵם עָלֵינוּ גַּם עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל אֶת כָּל הַגְּזֵרָה הַקָּשָׁה הַזֹּאת שֶׁנִּגְזְרָה עָלֵינוּ, וְכָל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזֹר חַס וְשָׁלוֹם,
ליקוטי תפילות, חלק א 143
כִּי מִי יוּכַל לִסְבֹּל צָרוֹת כָּאֵלֶּה רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי כֻלָּם נוֹגְעִים בְּדַת תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
אוֹי, מַה נַּעֲשֶׂה, לְהֵיכָן נִבְרַח, לְהֵיכָן נָנוּס לְעֶזְרָה, אוֹי, אוֹי, אוֹי וַאֲבוֹי, מִי יִתֵּן רֹאשֵׁנוּ מַיִם וְעֵינֵינוּ מְקוֹר דִּמְעָה וְנִבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה עַל מְרִירוּת צָרוֹתֵינוּ, אֲשֶׁר הִגִּיעָנוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר טוֹב מָוֶת מֵחַיִּים.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
בַּבֹּקֶר נֹאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב, וּבַעֶרֶב נֹאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר מִפַּחַד לְבָבֵנוּ. אוֹי, אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ. מַה נֹּאמַר מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹנֵינוּ.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
צַדִּיק אַתָּה יְהֹוָה וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ, אֲבָל אַיֵּה רַחֲמָנוּתְךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְאַיֵּה זְכוּת וְכֹחַ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
לַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ, אֵיךְ לְהַמְּשִׁיךְ הַדַּעַת עָלֵינוּ גַּם עַתָּה לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְטוֹבָה, (מֵאַחַר שֶׁלְּפִי קָט שִׂכְלֵנוּ נִרְאָה שֶׁרוֹצִים לְהַעֲבִיר כָּל כָּךְ נְפָשׁוֹת עַל דָת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הוּא חַיֵּינוּ וְכָל תִקְוָתֵנוּ וּמִבְטָחֵנוּ בְּכָל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ רַחֲמָנָא לִצְלָן מֵעָתָּה):
ליקוטי תפילות, חלק א 143
מָלֵא רַחֲמִים, הַבִּיטָה בְעָנְיֵנוּ, כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵינוּ וְצָרוֹת לְבָבֵינוּ. הַבִּיטָה וּרְאֵה לְמִי עוֹלַלְתָּ כֹּה. הַבִּיטָה וּרְאֵה כִּי אֵין בָּנוּ כֹחַ וָדַעַת אֲפִלּוּ לְסַדֵּר תְּפִלּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי, כִּי דַלִּים וְרֵקִים אֲנַחְנוּ, דַּלִּים מִדַּעַת וּמִמַּעֲשִׂים טוֹבִים, וּמְלֵאִים חֵטְא וְעָוֹן.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
(אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ מְרוּצִים לָמוּת וּלֵהַרֵג עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ בְּכָל יוֹם וְלֹא לְבַטֵּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מִדַּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה,
ליקוטי תפילות, חלק א 143
אוֹי לְעֵינֵינוּ שֶׁיִּרְאוּ שֶׁמְּגַלְּחִין לְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּעַל כָּרְחוֹ פֵּאוֹת רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ, וּמֻכְרָח אַחַר זֶה בְּעַצְמוֹ לְגַלֵּחַ אוֹתָם בְּכָל עֵת,
ליקוטי תפילות, חלק א 143
אוֹי לַפֶּה שֶׁיִּצְטָרֵךְ לֶאֱכוֹל מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, אוֹי לְרַגְלֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים שֶּׁיִּצְטָרְכוּ לֵילֵךְ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב קוֹדֶשׁ חוּץ לַתְּחוּם,
ליקוטי תפילות, חלק א 143
אוֹי לִידֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים שֶּׁיִּצְטָרְכוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּשַׁבָּת לְצַחְצֵחַ כְּלֵי זֵינָם חַס וְשָׁלוֹם, וּשְׁאָרֵי מְלָאכוֹת וּשְׁאָרֵי עֲבֵרוֹת שֶׁיִּהְיוּ מֻכְרָחִים לַעֲשׂוֹת חַס וְשָׁלוֹם,
ליקוטי תפילות, חלק א 143
וּמִי יוֹדֵעַ אִם יוּכְלוּ לַעֲמוֹד בְּנִסָּיוֹן לְהִשָּׁאֵר בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, וּלְקַיֵּם עַל־כָּל־פָּנִים מַה שֶׁיּוּכְלוּ לְקַיֵּם, אוֹי מִי יוּכַל לַעֲמוֹד בָּזֶה,
ליקוטי תפילות, חלק א 143
אוֹי עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ, אוֹי עַל יָמֵינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ אֵלֶּה, אוֹי לָנוּ כִּי שֻׁדָּדְנוּ, אוֹי, אוֹי, אוֹי, נִבְטוֹשׁ רֵישָׁא בְּכוֹתְלֵי דְּבֵיתָא, וְשַׂק וָאֵפֶר יֻצַּע לָרַבִּים, נִתַן בֶּעָפָר פִּינוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה, אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה):
ליקוטי תפילות, חלק א 143
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְהֹוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה. זְכֹר אֶת כָּל הַהַבְטָחוֹת שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ עַד הֵנָּה.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
זְכֹר אֶת כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת מֵאָז וְעַד עָתָּה. זְכֹר אֶת כָּל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
זְכֹר וּרְאֵה אֶת כָּל הַדְּמָעוֹת שֶׁנִּשְׁפְּכוּ עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל מֵאָז וְעַד עָתָּה.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
זְכֹר אֶת בָּנֶיךָ הַשְּׁרוּיִם בְּגָלוּת בֵּין הָעֲכּוּ"ם, וְהַמְשֵׁךְ עָלֵינוּ הַשְׁגָּחָתְךָ הַשְּׁלֵמָה וְהוֹצֵא אוֹתָנוּ מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע לְגַמְרֵי. וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
וְתִמָּלֵא עָלֵינוּ רַחֲמִים, וְתוֹצִיאֵנוּ וְתִפְדֵּנוּ וְתִגְאָלֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַגָּלֻיּוֹת, וְתַמְשִׁיךְ הַהַשְׁגָּחָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וּמִקֵּץ הָאַחֲרוֹן.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
וְעַל־יְדֵי־זֶה תַּעֲשֶׂה סוֹף וָקֵץ וּגְמַר וְכִלָּיוֹן מִכָּל הָעֲכּוּ"ם הָרְשָׁעִים הַמְּצֵרִים לָנוּ, וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת מֵעָלֵינוּ, הֵן אוֹתָן שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ, הֵן אוֹתָן שֶׁרוֹצִים לִגְזֹר, (בִּפְרָט עוֹצֶם הַצָּרָה הַזֹּאת שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה, לִיקָח בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאַנְשֵׁי חָיִל לְמִלְחַמְתָּם חַס וְשָׁלוֹם):
ליקוטי תפילות, חלק א 143
רַחֵם רַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבַטֵּל אוֹתָם מֵעָלֵינוּ מְהֵרָה, כִּי אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ, וְאֵין מַעְצוֹר לַיהֹוָה לְהוֹשִׁיעַ אֲפִלּוּ אַחַר גְּזַר דִּין לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
וּכְשֵׁם שֶׁחָמַלְתָּ עָלֵינוּ וְהוֹשַׁעְתָּ אוֹתָנוּ בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר וְהָפַכְתָּ מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, כֵּן תַּחְמֹל עָלֵינוּ גַּם בָּעֵת הַמָּרָה הַזֹּאת, וּתְבַטֵּל הַצָּרָה וְהַגְּזֵרָה הַזֹּאת מֵעָלֵינוּ.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
וְכָל הַצָּרוֹת וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזֹר חַס וְשָׁלוֹם, כֻּלָּם תַּעַקְרֵם וּתְשַׁבְּרֵם וּתְבַטְּלֵם בְּבִטּוּל גָּמוּר, וְתַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה וְתַטֵּה לֵב הַמַּלְכוּת שָׂרָיו וְיוֹעֲצָיו (לֵב הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוֹ וְהַשָּׂרִים וְהַיּוֹעֲצִים) עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְתִגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת:
ליקוטי תפילות, חלק א 143
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֶלֶךְ מַנְהִיג מוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ, רְאֵה אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרוּדִים מְאֹד. אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מַעֲמָד וּמַצָּב שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַזֹּאת,
ליקוטי תפילות, חלק א 143
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִם, כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרוֹתוּ, כִּי כָל פְּנִימִיּוּת כַּוָּנָתָם בְּכָל גְּזֵרוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן, הַכֹּל כְּדֵי לְהַרְחִיק יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם מִדַּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יוֹדֵעַ צְפוּן לִבָּם.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ עַד הֵיכָן מַגִּיעַ מַחְשְׁבוֹתָם וַעֲצוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת. אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל. כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ. עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ. אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
מָלֵא רַחֲמִים, גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה, סַכֶּל נָא עֲצַת שׂוֹנְאֵינוּ, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
וּכְתִיב, יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהֹוָה. וְכָל הַקָּמִים עָלֵינוּ לְרָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
וְתֵן בְּלִבֵּנוּ חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין תָּמִיד בְּהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית, שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג בְּהַשְׁגָּחָתְךָ הַפְּרָטִית לְבַד.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
וְנִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ תָמִיד, וְנִשְׁתַּתֵּף עַצְמֵנוּ בְּצָרוֹת יִשְׂרָאֵל, וְנִתְפַּלֵּל וְנַעְתִּיר הַרְבֵּה תָמִיד בְּכָל יוֹם עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה. וְנִשְׁפֹּךְ לִבֵּנוּ כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהֹוָה, עַד אֲשֶׁר נוֹרִיד דְּמָעוֹת הַרְבֵּה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת. בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים אָבוֹא לְפָנֶיךָ.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַדְּמָעוֹת הַשְׁגָּחָתְךָ עָלֵינוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה תְּרַחֵם עָלֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וְתַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּרַחֲמִים וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַגְּזֵרוֹת, הֵן אוֹתָם שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ עָלֵינוּ, וְהֵן אוֹתָם שֶׁחֲפֵצִים לִגְזֹר חַס וְשָׁלוֹם, לֹא תְהֵא כָזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אַתָּה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ, וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
וְתֵן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנָּשׁוּב כֻּלָּנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת חִישׁ קַל מְהֵרָה. לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.
ליקוטי תפילות, חלק א 143
וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵינוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן סֶלָה:
ליקוטי תפילות, חלק א 143
מקורות שנשען עליהם
לא נרשמו קישורי מקורות לפסקאות האלה.
מקורות קרובים לעיון
הצעות חיפוש אוטומטיות מתוך כתבי ברסלב בלבד. הקשר והמשמעות — עליך; המערכת אינה מציעה פרשנות ואינה קובעת שיש כאן קשר.
ליקוטי תפילות, חלק א 103ליקוטי תפילות
וְרַק אַתָּה בְּעַצְמְךָ יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת בְּכָל יוֹם בִּשְׁבִיל לְהַחֲזִירֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, כְּדֵי לְטַהֵר וּלְתַקֵּן נַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ וְ
ליקוטי תפילות, חלק ב 37ליקוטי תפילות
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁבְּעֹצֶם יְרִידָתֵינוּ וּנְפִילָתֵנוּ בְּעֹמֶק הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, וְעֹצֶם וְרִבּוּי צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁעוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְעָלַי בִּפְרָטִיּוּת,
עִנְיַן נְטִילַת יָדַיִם בְּשַׁחֲרִית בְּעֵת שֶׁמִּתְעוֹרֵר מִשֵּׁינָתוֹ עַל פִּי מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל בְּסִימָן רנ עַל שְׁאֵלַת הַהוּא אובי טמיא (ברכות נט) מאי גוהא בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר אֶת