ליקוטי תפילות, חלק א 88

[עַל־פִּי תּוֹרָה קמ"ט - חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ] חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ.

מָלֵא רַחֲמִים, הַמְּעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, חוּס וַחֲמֹל עָלַי, וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה לָקוּם בְּכָל לַיְלָה וָלַיְלָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ כָּל יְמֵי חַיַּי, וְאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי בַּחֲצוֹת לַיְלָה בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל בְּלִי שׁוּם עַצְלוּת וּכְבֵדוּת כְּלָל. וְלֹא תִתְגַּבֵּר עָלַי הַשֵּׁנָה וְהַתַּרְדֵּמָה חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא יוּכַל שׁוּם דָּבָר לִמְנוֹעַ אוֹתִי מִזֶּה.

וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, תְּעוֹרֵר הָרוּחַ צְפוֹנִית הַמְנַשֶּׁבֶת בְּכִנּוֹר שֶׁל דָּוִד בַּחֲצוֹת לַיְלָה, וּמִשָּׁם יֻמְשַׁךְ עָלַי הִתְעוֹרְרוּת לְהִתְעוֹרֵר תָּמִיד מִשְּׁנָתִי בְּעֵת חֲצוֹת לַיְלָה מַמָּשׁ.

עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה הִזְהַרְתָּנוּ בְּכַמָּה אַזְהָרוֹת לָקוּם תָּמִיד בַּחֲצוֹת לַיְלָה מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ אַזְהָרוֹת נוֹרָאוֹת עַל זֶה.

אַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ, כִּי רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלֵינוּ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהַטְרִידֵנוּ מִזֶּה, עַד אֲשֶׁר אִבַּדְנוּ רֹב הַלֵּילוֹת אֲשֶׁר בִּטַּלְנוּ מִלָּקוּם בַּחֲצוֹת.

עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כֹּל רַב לְהוֹשִׁיעַ, תֶּן לִי עֵצָה אֵיךְ לִזְכּוֹת לָזֶה לָקוּם תָּמִיד בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהוּא תֵּכֶף אַחַר שִׁשָּׁה שָׁעוֹת מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה, בֵּין בַּחֹרֶף בֵּין בַּקַּיִץ.

וְאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר אָז בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל, וּלְסַדֵּר תִּקּוּן חֲצוֹת, לְאוֹנֵן וּלְקוֹנֵן עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל גָּלוּת הַתּוֹרָה שֶּׁנִּמְסְרוּ רָזֶיהָ לַחִיצוֹנִים, וְעַל חֲטָאַי וַעֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים שֶׁגָּרְמוּ כָּל זֶה, וְהֶאֱרִיכוּ אֶת הַגָּלוּת בְּיוֹתֵר, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ יוֹצֵר הַכֹּל, כַּמָּה וְכַמָּה הֶאֱרַכְתִּי אֶת הַגָּלוּת בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים, בִּכְלָל וּבִפְרָט:

אוֹי לִי וַי לִי, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק, הִנְנִי לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָה רַבָּה,

וּמַה שֶּׁעָבַר עָבַר. זַכֵּנִי מֵעַתָּה לָשׁוּב לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר בֶּאֱמֶת,

וְלֹא אוֹבַד שׁוּם לַיְלָה מִלֵּילוֹתַי מִקִּימַת חֲצוֹת. וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד, וְתַעַזְרֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי שֶׁלֹּא יַזִּיק לִי כְּלָל קִימַת חֲצוֹת בְּשׁוּם דָּבָר, וְלֹא יֶאֱרַע לִי שׁוּם חֹלִי רֹאשׁ וְשׁוּם נֵזֶק מִזֶּה.

אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הֲקִימֵנִי וְאֶחְיֶה, זַכֵּנִי מֵעַתָּה לָקוּם בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה תָמִיד בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ, בֵּין בְּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב, בְּשִׁבְתִּי בְּבֵיתִי וּבְלֶכְתִּי בַדֶּרֶךְ, וּלְסַדֵּר תִּקּוּן חֲצוֹת וְלַעֲסֹק אָז בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה.

וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי סֵדֶר תִּקּוּן חֲצוֹת, לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלַי וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בֵיתִי וּמֵעַל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.

וְאֶזְכֶּה בְּכָל בֹּקֶר לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם, וְתַעַזְרֵנִי לְהַמְשִׁיךְ עָלַי דַּעַת דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי־זֶה, דַּעַת זַךְ וָצַח, דַּעַת אֲמִתִּי, שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יָדוֹ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

וְיִהְיֶה נִמְשַׁךְ עָלַי בְּכָל בֹּקֶר חוּט שֶׁל חֶסֶד מִבֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, יוֹמָם יְצַוֶּה יְהֹוָה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי.

וְנֶאֱמַר, יְהֹוָה בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ עַד שְׁחָקִים.

וְנֶאֱמַר, חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי. אָמֵן וְאָמֵן: