ספר המידות, ענוה, חלק ראשון

כִּי עִקַּר הַקָּרְבָּן עַתָּה הִיא תְּפִלָּה שֶׁזֶּה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה בְּחִינַת קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם אֶלָּא דְּבָרִים

כִּי עִקַּר הַתְּפִלִּין הֵם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין בִּפְנִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא קַדִּישָׁא, שֶׁהוּא עִקַּר הַדַּעַת פָּנִים כַּיָּדוּעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת ז

וְהִנֵּה עִקַּר תִּקּוּן גְּמַר הָאֱמוּנָה הִיא תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְֹרֵה, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה עַל יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם וְכַנַּ"ל וְעַל כֵּן מְרֻמָּז בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל הַתְּפִלָּה כָּל