ספר המידות, קללה, חלק שני

א. עַל־יְדֵי הַחֲקִירוֹת בְּעוֹלַם הַתּהוּ, הַיְנוּ מַה לְּמַעְלָה מַה לְּמַטָּה וְכוּ', עַל־יְדֵי זֶה גּוֹרֵם קְלָלָה, וְהַשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מֵחֲקִירוֹת הָאֵלּוּ גּוֹרֵם בְּרָכָה.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמָּצִינוּ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁלֹּא לִסְפֹּר אֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מִסְפָּר שׁוֹרָה קְלָלָה חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל-כֵּן הִזְהִירָה תּוֹרָה בְּעֵת שֶׁצְּרִיכִין לֵידַ

כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאָדָם הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לְהֵטִיב מַעֲשָֹיו שֶׁיַּשִֹּיג אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלַל בִּבְחִינַת אָדָם הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת. כִּי הָעוֹלָם