ספר המידות, גניבה וגזילה, חלק ראשון

וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו׃

וְזֶהוּ בְּחִינַת אִסּוּר הֶחָמוּר שֶׁל גְּזֵלָה שֶׁאָסוּר לִגְזֹל מָמוֹן חֲבֵרוֹ וַאֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל כְּפִי שִֹכְלוֹ כֵּן הוּא מַמְתִּיק אֶת בְּחִינַת הַצִּמְצוּמִים הַשַּׁיָּכִים לוֹ

כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ חֹמֶר אִסּוּר גְּזֵלָה שֶׁנֶּחְשָׁב כְּאִלּוּ גוֹזֵל נַפְשׁוֹ וְנֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, וּכְאִלּוּ בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ.

כִּי בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁהֱבִיאוֹ לִידֵי עָוֹן הֶחָמוּר הַזֶּה לִגְזֹל אוֹ לַעֲשֹׁק אוֹ לְהַטְעוֹת וּלְרַמּוֹת אֶת חֲבֵרוֹ וְכוּ' הַכֹּל הָיָה עַל יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהִתְגַּבֵּר עָלָיו כָּל כָּךְ עַד שֶׁבָּא לִידֵי עָ