ספר המידות, דיין

וַתֹּ֕אמֶר פְּלִשְׁתִּ֥ים עָלֶ֖יךָ שִׁמְשׁ֑וֹן וַיִּקַ֣ץ מִשְּׁנָת֗וֹ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֵצֵ֞א כְּפַ֤עַם בְּפַ֙עַם֙ וְאִנָּעֵ֔ר וְהוּא֙ לֹ֣א יָדַ֔

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל דַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ מַשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּיִשְֹרָאֵל, כִּי בְּוַדַּאי מַשְׁרֶה שְׁכִינָה מֵאַחַר שֶׁעָשָֹה מִכָּל עִסְקֵי חֹל תּוֹרָה וּמְגַלּ

וְכָל הָאֲרִיכוּת הַגָּלוּת שֶׁל עַכְשָׁו מִשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, הַהֹפְכִים לְלַעֲנָה מִשְׁפָּט וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּישַׁעְיָה בְּהַפְטָרַת חֲזוֹן, יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְכוּ'. וְזֶה עִקַּר הַקִּינוֹת שֶׁ

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל דַּיָּנָא דְּמַפְקִין מִנֵּיהּ מָמוֹנָא בְּדִינָא לָאו דַּיָּנָא הוּא, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַדַּיָּן צָרִיךְ בְּעַצְמוֹ לָבוֹא לִפְנֵי דַּיָּנִים לָדוּן בְּדִין תּוֹרָ