ספר המידות, אמת, חלק שני

הֲנִסָּ֬ה דָבָ֣ר אֵלֶ֣יךָ תִּלְאֶ֑ה וַעְצֹ֥ר בְּ֝מִלִּ֗ין מִ֣י יוּכָֽל׃

קֵ֤ץ ׀ שָׂ֤ם לַחֹ֗שֶׁךְ וּֽלְכׇל־תַּ֭כְלִית ה֣וּא חוֹקֵ֑ר אֶ֖בֶן אֹ֣פֶל וְצַלְמָֽוֶת׃

וְעַל כֵּן יֵשׁ לָהֶם לִשְׁנֵי עֵדִים הַנֶּאֱמָנוּת, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יְדַבֵּר שֶׁקֶר חַס וְשָׁלוֹם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהֵם מְרַמְּזִים עַל תְּחִלַּת הַבְּרִיאָה שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמַת יִשְֹרָאֵל כַּנַּ"ל, עַל כֵּן בּ

וְזֶה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁהוּא הַהַתְּחָלָה שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים וְהַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, כִּי הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב וְכוּ' כַּנַּ"ל. וּמִשָּׁם שֹׁרֶשׁ אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר בִּבְחִינ

וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן רנא עַל פָּסוּק וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָנוּ, שֶׁהָאִישׁ אֱמֶת מוֹשֵׁךְ לְעַצְמוֹ כָּל הַצְּדָקוֹת, כִּי הַצְּדָקָה נִמְשֶׁכֶת לָאֱמֶת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁעַל-יְדֵי