ספר המידות, חן, חלק ראשון

וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת הֲשָׁבַת הָעֲבוֹט. כְּסוּת יוֹם-מַחֲזִיר בַּיּוֹם. וּכְסוּת לַיְלָה-בַּלַּיְלָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָסוּר לִכְנֹס לְבֵית הַלּוֹוֶה לִטֹּל מִשְׁכָּנוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲ

אֲבָל עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַבְּרִין וְנִתְקַשְּׁרִין הַנ וְהַח כַּנַּ"ל וְנַעֲשֶׂה חֵן, וְעַל כֵּן נִקְרֵאת הַתּוֹרָה יַעֲלַת חֵן (משלי ה׳:י״ט), וַאֲזַי זוֹכֶה שֶׁדְּבָרָיו הֵם דִּבְרֵי חֵן, וַאֲזַי

וְהַכְּלָל, שֶׁעַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאִי אֶפְשָׁר לְבוֹא לִבְחִינַת שָׁלוֹם, אֶלָּא עַל-יְדֵי הֶאָרַת פָּנִים, הַדְרַת פָּנִים, בְּחִינַת יַעֲקֹב. וְז