שיחות הר"ן, ק״ג

פֶּ֭תִי יַאֲמִ֣ין לְכׇל־דָּבָ֑ר וְ֝עָר֗וּם יָבִ֥ין לַאֲשֻׁרֽוֹ׃

עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל הֵעִיד אַרְבָּעָה דְבָרִים. אָמְרוּ לוֹ, עֲקַבְיָא, חֲזֹר בְּךָ בְאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר וְנַעַשְׂ

מח. טוֹב יוֹתֵר לְהַאֲמִין אֲפִלּוּ בִּשְׁטוּתִים וּשְׁקָרִים כְּדֵי לְהַאֲמִין גַּם בְּהָאֱמֶת, מִלִּכְפֹּר בַּכֹּל חַ"ו. דְּהַיְנוּ לִכְפֹּר בִּשְׁטוּתִים וּשְׁקָרִים, וְעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה הַכֹּל לֵיצָנוּת אֶצְלוֹ

וְזֶה, "עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי". הַיְנוּ מִי שֶׁמֵּשִֹים לֵב שֶׁעֵדוּת ה' שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, נֶאֱמָנָה בְּוַדַּאי שֶׁכָּל דְּבָרֶיהָ נֶאֱמָנִים, עַל יְדֵי זֶה מַחְכִּימַת פֶּתִי, עַל יְדֵי זֶה בְּוַדַּאי

וְזֶהוּ הַחִלּוּק שֶׁבֵּין חָמֵץ לְמַצָּה, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא הֶחָלָל וְהַפֶּתַח שֶׁבֵּין חֵית לְהֵא כַּנַּ"ל. הַיְנוּ כִּי עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא רַק כּ