שיחות הר"ן, ק״מ
כְּשֶׁאָמַר לִי, עִנְיָן הַנִּדְפָּס בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא (סִימָן פ"ו) עַל פָּסוּק (שְׁמוֹת ו): "מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבוֹדָה קָשָׁה", שֶׁעַל־יְדֵי קַטְנוּת אֱמוּנָה צְרִיכִין לַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת וְכוּ' עַיֵּן שָׁם, עָמַדְתִּי לְפָנָיו כְּמִשְׁתּוֹמֵם וּמַחְשְׁבוֹתַי הָיוּ תְּמֵהִים בְּעִנְיָן זֶה. כִּי נִדְמֶה לִי שֶׁיֵּשׁ לִי אֱמוּנָה קְצָת.
שיחות הר"ן, ק״מ
עָנָה וְאָמַר בִּלְשׁוֹן גְּעָרָה קְצָת כְּאוֹמֵר: "וְאִם יֵשׁ לְךָ אֱמוּנָה, אֵין לְךָ אֱמוּנָה בְּעַצְמְךָ" (הָאסְטִי אִין דִּיר קַיין אֱמוּנָה נִיט).
שיחות הר"ן, ק״מ
וְהִזְכִּיר מִיָּד מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ ז"ל: כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת, מִי גָּרַם לַצַּדִּיקִים שִׁיִּתְבַּזְבֵּז שֻׁלְחָנָם לֶעָתִיד לָבוֹא? קַטְנוּת שֶׁהָיָה בָּהֶם בְּעַצְמָן. שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בָּהֶם בְּעַצְמָן.
שיחות הר"ן, ק״מ
(וְרַשִׁ"י ז"ל פֵּרֵשׁ שָׁם כִּפְשׁוּטוֹ – קַטְנוּת אֱמוּנָה). אֲבָל מִדִּקְדּוּק לְשׁוֹן הַגְּמָרָא, שֶׁאָמְרוּ שָׁם קַטְנוּת שֶׁהָיָה בָּהֶם, נִרְאֶה מְבֹאָר דִּבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל, שֶׁעִקַּר קַטְנוּת הָאֱמוּנָה שֶׁלָּהֶן הָיָה בָּהֶן בְּעַצְמָן.
שיחות הר"ן, ק״מ
וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ לְפִי זֶה שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁהוּא טוֹב לַכֹּל וְהֵם חֲשׁוּבִים וּגְדוֹלִים בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ. וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה בָּהֶם קַטְנוּת.
שיחות הר"ן, ק״מ
וְזֶה הָיָה עִקַּר קַטְנוּת הָאֱמוּנָה שֶׁלָּהֶם, מַה שֶּׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בָּהֶם בְּעַצְמָן. (וְיֵשׁ לְכַוֵּן גַּם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י לָזֶה).
שיחות הר"ן, ק״מ
וְהַכְּלָל הַמּוּבָן מִדְּבָרָיו: שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, שֶׁגַּם הוּא חָבִיב בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי לְפִי גְּדֻלַּת טוֹבָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, גַּם הוּא גָּדוֹל וְחָשׁוּב בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ.
שיחות הר"ן, ק״מ
וּכְבָר מְבֹאָר עִנְיָן זֶה כַּמָּה פְּעָמִים: שֶׁאֵין זֶה עֲנָוָה לִהְיוֹת בְּמֹחִין דְּקַטְנוּת ח"ו, וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְדַרְכֵי עֲנָוָה בֶּאֱמֶת וְכוּ'. (עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן כ"ב וּבְסִימָן ע"ב, וְעוֹד בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת).
שיחות הר"ן, ק״מ
גַּם אַחַר־כָּךְ בְּסָמוּךְ, אַחַר שֶׁאָמַר עִנְיָן הַנַּ"ל, הִגִּיעַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאָמַר אָז הַתּוֹרָה "חָדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן" (סִימָן ס"א בְּחֵלֶק רִאשׁוֹן). וְשָׁם הִזְכִּיר עִנְיַן חֶסְרוֹן אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ (עַיֵּן שָׁם בְּאוֹת ה' מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם). וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם מַחֲלוֹקֶת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּעַצְמָן וְכוּ':
שיחות הר"ן, ק״מ
מקורות שנשען עליהם
וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה כֵּ֖ן אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה׃ {פ}
כִּ֣י מִ֣י בַז֮ לְי֣וֹם קְטַנּוֹת֒ וְשָׂמְח֗וּ וְרָא֞וּ אֶת־הָאֶ֧בֶן הַבְּדִ֛יל בְּיַ֥ד זְרֻבָּבֶ֖ל שִׁבְעָה־אֵ֑לֶּה עֵינֵ֣י יְהֹוָ֔ה הֵ֥מָּ
מקורות קרובים לעיון
הצעות חיפוש אוטומטיות מתוך כתבי ברסלב בלבד. הקשר והמשמעות — עליך; המערכת אינה מציעה פרשנות ואינה קובעת שיש כאן קשר.
ליקוטי מוהר"ן, תנינא 86ליקוטי מוהר"ן
וְזֶהוּ (שמות ו׳:ט׳): מִקֹּצֶר־רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה – שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת קֹצֶר־רוּחַ, מֵחֲמַת שֶׁהֵם קְטַנֵּי אֲמָנָה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה צְרִיכִין לַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת וּלְתַעֲנִיתִים כַּנַּ"ל. כְּמוֹ
ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות שבועות 2ליקוטי הלכות
וְכֵן הָאָדָם בְּעַצְמוֹ אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל-יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כְּמוֹ
ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות נדרים 4ליקוטי הלכות
וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ שָׁם, אַחֵר מַאי חֲזָא? חֲזָא מט"ט דְּקַיַהֲבֵי לֵהּ רְשׁוּתָא לְמֵיתַב וּלְמִיכְתַב זְכוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל וְכוּ'. וּלְפִי טָעוּתוֹ נִדְמָה לוֹ שֶׁאֵין שַׁיָּךְ לְמ