שיחות הר"ן, כ״ד

מַעֲלַת הַזּוֹכֶה לִתֵּן מָעוֹת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת – הִיא גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאֹד מְאֹד.

לְמָשָׁל, בֵּן שֶׁנִּתְרַחֵק מֵאָבִיו וְהַבֵּן יֵשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִים גְּדוֹלִים מְאֹד לְאָבִיו וְכֵן הָאָב יֵשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִים גְּדוֹלִים לִבְנוֹ. לְיָמִים נִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ הָאָב לֵילֵךְ וְלִסַּע לִבְנוֹ. וְכֵן הַבֵּן נִתְיַשֵּׁב גַּם־כֵּן לֵילֵךְ וְלִסַּע לְאָבִיו. וְהָלְכוּ וְנָסְעוּ זֶה לָזֶה, וְכָל מַה שֶּׁנִּתְקָרְבוּ יוֹתֵר נִתְגַּדֵּל בְּיוֹתֵר הַגַּעְגּוּעִים שֶׁלָּהֶם.

וְהָיוּ הוֹלְכִים וְנוֹסְעִים זֶה לָזֶה. דְּהַיְנוּ הָאָב לְהַבֵּן וְהַבֵּן לְהָאָב, עַד שֶׁנִּתְקָרְבוּ וְלֹא הָיָה בֵּינֵיהֶם כִּי־אִם שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת לְבַד. וְהֵבִין הָאָב בְּגֹדֶל הַגַּעְגּוּעִים שֶׁלּוֹ, שֶׁאִם יַנִּיחַ עַצְמוֹ לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּעְגּוּעִים, לֹא יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִסְבֹּל עוֹד הַגַּעְגּוּעִים שֶׁל אֵלּוּ הַשְּׁתֵּי פַּרְסָאוֹת. וְכֵן הַבֵּן הֵבִין גַּם־כֵּן שֶׁאֵין לוֹ עוֹד כֹּחַ לִסְבֹּל הַגַּעְגּוּעִים שֶׁל אֵלּוּ הַשְּׁתֵּי פַּרְסָאוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, וְאִם יַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ אַחֲרֵיהֶם תֵּצֵא נַפְשׁוֹ ח"ו. וְיִשְּׁבוּ עַצְמָן לְהַשְׁלִיךְ לְגַמְרֵי כָּל הַגַּעְגּוּעִים וּלְהַעֲבִירָם מִדַּעְתָּם.

בְּתוֹךְ כָּךְ, בָּא אֶחָד עִם עֲגָלָה וְחָטַף אֶת הַבֵּן וֶהֱבִיאוֹ לְאָבִיו בִּמְהִירוּת גָּדוֹל. כַּמָּה תַּעֲנוּג נִפְלָא וְעָצוּם גָּרַם זֶה הָאִישׁ שֶׁהֵבִיא אֶת הַבֵּן לְהָאָב שֶׁהָיָה לָהֶם גַּעְגּוּעִים כָּאֵלֶּה.

וְכֵן הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בֵּן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמֵחֲמַת מָסָךְ הַמַּבְדִּיל נִתְרַחֵק מֵאָבִיו יִתְבָּרַךְ. וְיֵשׁ גַּעְגּוּעִים כִּבְיָכוֹל לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֵן לְהַצַּדִּיק לַחֲזֹר וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּבְתוֹךְ שֶׁהֵם מִתְקָרְבִים זֶה לָזֶה עַד שֶׁהִגִּיעוּ סְמוּכִים זֶה לָזֶה וְאֵין בֵּינֵיהֶם רַק הֶרְחֵק מְעַט כַּנַּ"ל.

וְהֵבִינוּ שֶׁלְּגֹדֶל הַגַּעְגּוּעִים אִי אֶפְשָׁר לִסְבֹּל עוֹד וְהִסְכִּימוּ לְהַשְׁלִיךְ הַגַּעְגּוּעִים מִדַּעְתָּם. כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ אָמַר: הַאִם אֵין לוֹ רַק עֵסֶק זֶה? הֲלֹא יֵשׁ לוֹ כַּמָּה וְכַמָּה עוֹלָמוֹת וְכוּ'?! וְכֵן הַצַּדִּיק אָמַר בְּדַעְתּוֹ: וְכִי אֵין לוֹ רַק זֹאת? (דְּהַיְנוּ גַּעְגּוּעִים הַנַּ"ל) הֲלֹא יֵשׁ כַּמָּה עֻבְדּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת, כְּגוֹן צִיצִית וּתְפִלִּין וּשְׁאָר מִצְווֹת?! וְהִסְכִּימוּ לְהַעֲבִיר הַגַּעְגּוּעִים מִדַּעְתָּם.

בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי אֶחָד עִם עֲגָלָה, וְהַבִיא לְהַצַּדִּיק פַּרְנָסָה וְעַל־יְדֵי־זֶה קֵרְבוֹ וֶהֱבִיאוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי "צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂוֹבַע נַפְשׁוֹ" (מִשְׁלֵי י"ג) וְזֶה בְּחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ" (יְשַׁעְיָה נ"ח). וְנִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי פַּרְנָסָתוֹ וַאֲכִילָתוֹ לִבְחִינַת אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת, וְעַל־יְדֵי אֵלּוּ הַצַּחְצָחוֹת נִתְבַּטֵּל מָסָךְ הַמַּבְדִּיל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקָרֵב הַצַּדִּיק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

נִמְצָא כַּמָּה וְכַמָּה תַּעֲנוּג גָּרַם זֶה הָאִישׁ שֶׁהֵבִיא פַּרְנָסָה לְהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִיא וּמְקָרֵב אֶת הַצַּדִּיק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל.