שיחות הר"ן, רמ״ב

אָמַר: עִנְיַן עַיִן הָרָע הוּא: כִּי יֵשׁ כֹּחַ מַמָּשׁ בְּהָרְאִיָּה.

כִּי כֹּחַ הָרְאוּת הוֹלֵךְ לַחֲבֵרוֹ וּמַזִּיקוֹ כְּשֶׁעֵינוֹ רָעָה. כִּי הָרְאִיָּה הִוא כֹּחַ מַמָּשׁ שֶׁהוֹלֵךְ כֹּחַ הָרְאוּת וּפוֹגֵעַ בְּהַדָּבָר הַנִּרְאֶה. וּכְשֶׁעֵינוֹ רָעָה, מַזִּיק בִּרְאִיָּתוֹ מַמָּשׁ כַּנַּ"ל.

וְעַל כֵּן, נִדָּה כְּשֶׁתִּסְתַּכֵּל בַּמַּרְאָה, יִמָּצֵא שָׁם רֹשֶׁם דָּם (כַּמּוּבָא).

וְדַע שֶׁסְּגֻלָּה לְעַיִן הָרָע: סְנַפִּיר שֶׁל דָּג, לְעַשֵּׁן בוֹ.

וְסִימָן סְנַפִּיר בְּגִימַטְרִיָּא רַע עַיִן. וּבְיוֹתֵר מְסֻגָּל סְנַפִּיר שֶׁל מִן דָּגִים שֶׁקּוֹרִין אוֹתוֹ שְׁלְעַיֶין. לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן, שֶׁל עַיִן.

עוֹד שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ ז"ל, נֹסַּח אַחֵר: לִתְלוֹת הַסְּנַפִּיר הַנַּ"ל עַל הָאָדָם אוֹ תִּינוֹק שֶׁמֻּרְגָּל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לִפְעָמִים עַיִן הָרָע, יִתְלוּ עָלָיו סְנַפִּיר הַנַּ"ל וְיִנָּצֵל כַּנַּ"ל.

וְסִפֵּר לִי עוֹד: שֶׁאָז אָמַר שֶׁעַיִן הָרָע נִמְשָׁךְ מֵהָאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ שֶׁהָלְכוּ עִם עֵשָׂו לְהִלָּחֵם עִם יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית לב) "וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ".

וְאִיתָא: שֶׁהָלְכוּ לְהָטִיל עַיִן רָעָה ח"ו, בַּמַּחֲנֶה שֶׁל יַעֲקֹב. וּסְנַפִּיר הוּא מִסְפַּר אַרְבַּע מֵאוֹת, שֶׁהוּא מִסְפַּר רַע עַיִן בִּמְכֻוָּן כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה הוּא כְּנֶגֶד הָאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ שֶׁל עֵשָׂו הַנַּ"ל שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁךְ הָרַע עַיִן כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן סְנַפִּיר מַצִּיל מִזֶּה כַּנַּ"ל.

וְעוֹד חָשַׁב אָז כַּמָּה דְבָרִים שֶׁעוֹלִים אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁהֵם שַׁיָּכִים לְעִנְיָן זֶה.