שיחות הר"ן, רס״ט
לְעִנְיַן הַבִּלְבּוּלִים שֶׁמְּבַלְבְּלִים אֶת הָאָדָם בַּעֲבוֹדָתוֹ, שֶׁלִּפְעָמִים נִדְמֶה שֶׁכָּךְ הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת וּלְהִתְנַהֵג, וְאַחַר כָּךְ נִדְמֶה לוֹ שֶׁלֹּא כֵן הָיָה צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג רַק בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְכוּ', וְלִפְעָמִים יֵשׁ לְהָאָדָם בִּלְבּוּלִים גְּדוֹלִים מִזֶּה.
שיחות הר"ן, רס״ט
עָנָה וְאָמַר: מַה צְּרִיכִין לְהִתְבַּלְבֵּל, אֵיךְ שֶׁעוֹשִׂין – עוֹשִׂין וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת רַע ח"ו. (וִויא מֶען טִיט. טִיט מֶען. אַבִּיא מֶעטִיט נִיט קַיין שְׁלֶעכְץ ח"ו).
שיחות הר"ן, רס״ט
מקורות שנשען עליהם
לא נרשמו קישורי מקורות לפסקאות האלה.
מקורות קרובים לעיון
הצעות חיפוש אוטומטיות מתוך כתבי ברסלב בלבד. הקשר והמשמעות — עליך; המערכת אינה מציעה פרשנות ואינה קובעת שיש כאן קשר.
וְעַל-כֵּן מִי שֶׁהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת לֹא יִכָּשֵׁל לְעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "הוֹלֵךְ בְּתֹם יֵלֵךְ בֶּטַח". כִּי עַל-יְדֵי תְּמִימוּת וֶאֱמוּנָה הוּא מְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כְּדִינוֹ. כִּי מַאֲמִין שֶׁצְּרִיכִין ל
חיי מוהר"ן, תק״וחיי מוהר"ן
(סג) פַּעַם אַחַת דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעִנְיַן מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת הַמְבַלְבְּלוֹת אוֹתִי מֵעִנְיַן מָרָה שְׁחֹרוֹת בַּעֲשִׂיַּת מִצְווֹת, כְּגוֹן בִּנְטִילַת יָדַיִם שֶׁהָיָה לִי בָּהֶם חֲשָׁשׁוֹת שֶׁהָיוּ מְבַלְבְּלִי
ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות נדה 2ליקוטי הלכות
וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל; שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַצַּדִּיק לִהְיוֹת דָּבוּק תָּמִיד בַּה' יִתְבָּרַךְ. וּבְהֶכְרֵחַ צָרִיךְ לְהִתְבַּטֵּל לִפְעָמִים, כִּי פְּעָמִי