שיחות הר"ן, רע״ו

סִפְּרוּ לִי, שֶׁפַּעַם אֶחָד הָיָה מְדַבֵּר עִם אֲנָשָׁיו. וְהָיָה מוֹכִיחַ וּמְיַסֵּר אוֹתָם הַרְבֵּה בִּדְבָרִים עַל שֶׁעֲדַיִן אֵינָם עוֹבְדִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּרְצוֹנוֹ, כְּדַרְכּוֹ הַטּוֹב תָּמִיד לְדַבֵּר רַק מִזֶּה.

אַחַר כָּךְ, אַחַר שֶׁהוֹכִיחַ אוֹתָם הַרְבֵּה, אַחַר כָּךְ נִתְרַצָּה לָהֶם קְצָת. וְהִתְחִיל לְקָרְבָם וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם רַכּוֹת. וְאָמַר: "מָה אֲנִי רוֹצֶה מֵהֶם, הֲלֹא אַף עַל פִּי כֵן הֵם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים".

וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עַל לִבָּם וְכוּ'.

אַחַר כָּךְ עָנָה וְאָמַר: "בְּוַדַּאי אַתֶּם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, אַךְ אִלּוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קָטָן כְּמוֹ אָנֹכִי בְּוַדַּאי הָיָה דַּי מְאֹד הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּכֶם, אֲבָל בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, עַל כֵּן בְּוַדַּאי צְרִיכִין לְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם בְּרָצוֹן חָזָק לְעָבְדוֹ כָּרָאוּי לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר".

וְהֵרִים אָז אֶת עַצְמוֹ וְהִגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה, וְאָמַר: "אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל כָּל כָּךְ וְכוּ'" כַּנַּ"ל, וְנָשָׂא יָדָיו לְמַעְלָה בִּתְנוּעָה נִפְלָאָה לְרַמֵּז עַל הַפְלָגַת גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ.